בש"פ 8333/12 מדינת ישראל נ. כמאל אבו עצא

לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 29.11.2012 או עד מתן פסק-דין בעניינו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם ביניהם. כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, חטיפה והפרת הוראה חוקית.

יצויין כי המשיב נעצר לחקירה יום לאחר האירוע המיוחס לו, אך שוחרר בשל קושי ראייתי הנוגע לאיכות זיהויו על ידי המתלוננת. מספר חודשים לאחר מכן נעצר המשיב בשנית וזאת לאחר קבלת ממצאי בדיקת מעבדה לפיה נמצא DNA של המשיב על גבי אזיקון שהיה ברכבה של המתלוננת. שבוע לאחר מעצרו הוגש נגד המשיב כתב אישום ובמקביל בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

בדיון הצהיר בא-כוח המשיב כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר, אך עתר לעריכת תסקיר של שירות המבחן. בתסקיר שהוכן בעניינו של המשיב הוערך כי קיימת רמת סיכון גבוהה כי המשיב ישוב ויפר את החוק וכי אין חלופת מעצר הולמת בעניינו.

ביום 4.4.2012 החליט בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה ) לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

משמתקרבת תקופת תשעת החודשים לסיומה עותרת המבקשת להמשך מעצרו של המשיב כמפורט לעיל. המבקשת מדגישה את חומרת העבירות, אלימות המשיב, השימוש בסכין וגרימת חבלות למתלוננת – והכל תוך הפרת תנאי השחרור שנקבעו על ידי בית משפט השלום באילת בתיק אחר, בהחלטה מיום 10.10.2011.

המבקשת מציינת כי לחובת המשיב 11 הרשעות קודמות, כי הוא ריצה עונשי מאסר בפועל והופעלו נגדו עונשי מאסר מותנים, ומדגישה את התרשמותו של שירות המבחן ממסוכנות המשיב ואת קביעתו כי בכל חלופת מעצר יתקשה המשיב לעמוד מול הגבולות שיוצבו לו. כן ציינה המבקשת כי העיכובים בשמיעת המשפט נבעו בעיקרם מבקשות דחייה והחלפת ייצוג ולהערכתה התיק צפוי להתקדם באופן ניכר במהלך תקופת המעצר.

המשיב טוען כי חלוף הזמן, השינוי בנקודת האיזון וחֶסר ראייתי מצד המבקשת כל אלו מצדיקים שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

בנסיבות העניין ­– ובפרט בשל חומרת העבירות המיוחסות למשיב, עברו הפלילי המכביד, העובדה שביצע את העבירות לכאורה תוך הפרה של הוראה חוקית (שחייבה אותו להיות במעצר בית מלא בבית הוריו ותחת פיקוח מתמיד) והערכתו של שירות המבחן כי אין בנמצא חלופת מעצר שיהיה בה לאיין את מסוכנותו ולהבטיח את עמידתו בתנאים שיוצב לו – אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש.