החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 834/97 אנטנברג אמיל נ. פרקליטות מחוז -תל אביב

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · תנאי שחרור בערובה - צמצום שעות מעצר בית לצורך עבודהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר תנאי שחרור בערובה לאחר עיון חוזר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר, נאשם בעבירות רכוש ומרמה, שוחרר בערובה בתנאי מעצר בית ועבד במקום רחוק מביתו. בית המשפט קיבל את הערר בחלקו וצמצם את שעות מעצר הבית למן השעה 24:00 ועד 06:00, תוך איזון בין הפיקוח לבין הצורך בפרנסה. נקבע כי ככל שמעצר הבית נמשך, גובר האינטרס של הבטחת פרנסת המשוחרר.

העובדות

נגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות רכוש ומרמה, וזה שוחרר בערובה בתנאי מעצר בית, תוך מתן אפשרות לצאת לחיפוש תעסוקה. העורר נדרש לעבוד במקום רחוק מביתו ולהגיע למקום העבודה עד השעה 08:30 ולצאת ממנו סמוך לשעה 22:00. בית המשפט המחוזי דחה את הערר בעבר, והעורר חזר וביקש לבטל את מעצר הבית או לצמצמו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לצמצם את שעות מעצר הבית של נאשם המשוחרר בערובה כדי לאפשר לו לעבוד?
  2. 2.מהו היחס הראוי בין הצורך בפיקוח על תנועות המשוחרר לבין החובה להבטיח את פרנסתו?

הלכות

  1. 1

    מעצר בית אינו עונש אלא אמצעי לקידום סיכונים הכרוכים בשחרור בערובה, ויש לשמור על יחס נאות בין הפיקוח לבין פרנסת המשוחרר.

    ״ברם, "מעצר הבית" אינו עונש, אלא אמצעי לקידום סיכונים הכרוכים בשחרור בערובה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ככל שנמשך מעצר הבית, מתעצם כוחו של האינטרס של הבטחת פרנסת המשוחרר, ולכן יש ללכת לקראת העורר ככל הניתן.

    ״בתחילת הדרך גובר, בדרך כלל, האינטרס הראשון; כאשר ככל שנמשך "מעצר הבית", מתעצם כוחו של האינטרס האחר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר בית
  • שחרור בערובה
  • עיון חוזר בתנאי שחרור
  • ערר
  • מקום עבודה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ב"שפ 97 / 834

בפני:

כבוד השופט י' קדמי

במבקש:

אנטנברג

אמיל

נגד

המשיב

ה :

פרקליטות מחוז -תל אביב

(פלילי)

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 2.2.97

בב"ש

198/97 שניתנה על ידי

כבוד

השופט א. משאלי

תאריך

הישיבה: ה' באדר א' תשנ"ז (12.2.97)

בשם

העורר: בעצמו

בשם

המשיבה: עו"ד אינפלד

החלטה

נגד העורר הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו כתב אישום בו מיוחסות לו, בשלשה אישומים, שורה של עבירות - שבוצעו עם אחרים - שעיקרן: קשירת קשר לביצוע התפרצות, גניבה ומרמה; זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף, התפרצות וביצוע גניבה; גניבה וקבלת רכוש שהושג בפשע ובעוון.

כתב האישום הוגש ב- 18.9.95 והעורר שוחרר בערובה בתנאי "מעצר בית"; כאשר, יחד עם זאת, ניתנה לו האפשרות לצאת מביתו, על מנת לחפש תעסוקה לפרנסתו.

העורר מתגורר בקריות שליד חיפה ומקום העבודה, שקלט אותו, מצוי בכפר שמריהו, בואכה תל-אביב; ועל פי אופיה מחייבת אותו תעסוקתו להגיע למקום העבודה עד לשעה 08:30 ולצאת ממנו סמוך לשעה 22:00.

במצב דברים זה, פנה העורר לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בבקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו בערובה (ב.ש.1182/96); כשבקשתו היא - לפטור אותו מ"מעצר הבית", באופן שיוכל לעבוד במקום העבודה האמור ללא חשש של הפרת תנאי השחרור בערובה. בית המשפט נעתר למערער באורח חלקי; וקבע כי שעות "מעצר הבית" יצומצמו ויהיו מהשעה 20:00 ועד לשעה 06:00 שלמחרת היום.

העורר הגיש ערר על ההחלטה האמורה; אך בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ב.ש. 198/97) דחה את הערר, לאחר שהעורר לא קיבל את ההצעה ש"מעצר הבית" יחל בשעה 22:00 (מן הטעם שבשעה זו הוא מסיים את עבודתו ויוצא לביתו שליד חיפה).

בערר שבפני חוזר העורר על בקשתו לבטל לחלוטין את "מעצר הבית"; וזאת, בהתחשב בפרק הזמן הארוך שכבר חלף מאז הגשת כתב האישום, ופרק הזמן הממושך שעוד יחלוף, עד שייסתימו משפטיהם של אלה שצריכים להעיד במשפטו שלו.

אכן, העבירות המיוחסות לעורר הינן עבירות חמורות ובשל מסוכנותו לשלום הציבור נקבע "מעצר הבית" כתנאי לשחרורו בערובה. ברם, "מעצר הבית" אינו עונש, אלא אמצעי לקידום סיכונים הכרוכים בשחרור בערובה; כאשר מן הראוי שיתקיים יחס נאות בין הצורך בפיקוח על תנועותיו ומעשיו של המשוחרר לבין החובה להבטיח את פרנסתו. בתחילת הדרך גובר, בדרך כלל, האינטרס הראשון; כאשר ככל שנמשך "מעצר הבית", מתעצם כוחו של האינטרס האחר.

במצב הדברים הקיים, מן הראוי לילך לקראת העורר ככל שניתן. הנני מקבל את הערר באורח חלקי ומורה, כי שעות "מעצר הבית" יצומצמו למן השעה 24:00 ועד לשעה 06:00 שלמחרת היום.

ניתנה היום, ז' באדר א' תשנ"ז (14.2.97).

ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97008340.

H02

/שס

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 198/97

הלכות

  1. 1מעצר בית אינו עונש אלא אמצעי לקידום סיכונים הכרוכים בשחרור בערובה, ויש לשמור על יחס נאות בין הפיקוח לבין פרנסת המשוחרר.
  2. 2ככל שנמשך מעצר הבית, מתעצם כוחו של האינטרס של הבטחת פרנסת המשוחרר, ולכן יש ללכת לקראת העורר ככל הניתן.