בש"פ 8351/04 אבי בן יעיש נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בסמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, הסתייעות ברכב לביצוע עבירה ועסקה אחרת בסם. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, מכר העורר לסוכן משטרתי סמים מסוכנים בשלוש עסקות: בעסקה הראשונה – כארבעים גרם קוקאין; בעסקה השנייה, שלא יצאה אל הפועל – דובר במכירת 100 גרם הירואין; ובעסקה השלישית – 589 כדורים מסוג MDMA . בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' ואגו), בהחלטתו מיום 24.8.04, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

העורר עורר על ההחלטה.

2.בכתב הערר ובדיון לפני מיקד בא כוח העורר את טענותיו בכך שהעורר פנה, שבועיים ימים לפני שנעצר, בבקשה להתקבל למוסד גמילה. לעניין זה הפנה לתסקירו של שירות המבחן, מיום 22.8.04, שבו נאמר, בין היתר, כי לאור ההתרשמות שהעורר "מבטא כיום עייפות מאורח חייו ההתמכרותי ונכונות לעבור תהליך טיפולי ארוך טווח בקהילה טיפולית" ממליץ שירות המבחן לשחררו לחלופת מעצר במרכז הגמילה מסמים "צעדים לחופש" בחדרה. בא כוח העורר ביקש לנקוט דרך זאת ולשחרר את העורר לחלופת מעצר באותו מרכז גמילה.

כנגדו טען בא כוח המדינה כי יש לדחות את הערר. לטענתו, מדובר באדם שפרנסתו על עסקי הסמים וכי העבירות המיוחסות לו מעידות על מסוכנות רבה המעלה חשש להמלטות מהליכי המשפט. עוד טען שקיים חשש ממשי שהעורר יגרום לשיבוש מהלכי משפט, בין היתר, בכך שינסה להשפיע על הסוכן המשטרתי אותו הוא מכיר. בא כוח המדינה הוסיף וטען כי לעורר עבר פלילי מכביד בעבירות סמים, אלימות ורכוש, שבגינן ריצה עונשי מאסר; בפעם האחרונה ריצה מאסר של ארבע שנים, החל בשנת 1998, בגין סחר בסמים בפרשה של יבוא סמים מקולומביה.

3.דין הערר להדחות.

כאמור לעיל מדובר בשלוש עסקות בכמויות גדולות של סמים מסוכנים "קשים" ובסכומי כסף גדולים. העורר – שהוא יליד שנת 1968 – הורשע בעבר בעבירות רכוש, אלימות וסמים ואף ריצה עונשי מאסר. העבירות הנדונות נעברו זמן קצר אחרי שסיים לרצות עונש מאסר של ארבע שנים בגין יבוא סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 450 גרם מקולומביה. העורר אף החזיק בביתו מאזניים אלקטרונים לצורך שקילת הסמים. מדובר, אפוא, באדם אשר, ככל הנראה, מעורה היטב בעסקי הסמים, והם מקור פרנסתו. קשה להשתחרר מן הרושם שפנייתו למוסד לגמילה מסמים לא הייתה כנה אלא באה לפתוח לו פתח מילוט מן המעצר. יצוין, לעניין זה, כי, לדעתי, אין בעובדה שפנייתו באה כשבועיים לפני שנעצר כדי להעיד על כנותה; העובדה שבין העורר לבין הסוכן המשטרתי קיימת הכרות מוקדמת של שנים רבות, כנטען בכתב האישום, מקימה, לדעתי, אפשרות כי לאוזני העורר גונבו דברים על החקירה לפני שנעצר.

מקובל עלינו כי הדרך הראויה לנקוט בה לגבי נאשמים בסחר בסמים מסוכנים היא מעצרם עד תום ההליכים. אין לנגע זה תקנה אלא על ידי ביעורו, ביד קשה וללא רחמים, וחובה עלינו לעשות כן בטרם יקום עלינו לכלותנו. לפיכך, דינו של העורר להעצר מאחורי דלתיים ובריח. (ראו, בין היתר, בש"פ 10016/03 מדינת ישראל נ' ג'קי דהן (טרם פורסם))

4. הערר נדחה.

ניתנה, היום ד' חשון תשס"ה (19.10.04).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04083510_M03.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il