בש"פ 8362/14 מוטי פרץ נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז, אשר קיבל את ערעור המדינה על העונש שהושת על המבקש בבית משפט השלום. בבית משפט השלום הורשע המבקש (על-פי הודאתו) בעבירות של ניסיון התפרצות לבית מגורים וגרימת נזק לרכוש, והושתו עליו בין היתר 9 חודשי מאסר הכוללים הפעלת מאסר מותנה. ערעור של המדינה התקבל כאמור והעונש הוחמר ל- 15 חודשי מאסר בפועל (כולל המאסר שהופעל).

עיינתי בטענות הצדדים ולא מצאתי מקום למתן הארכה המבוקשת.

פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 21.9.2014, במעמד המבקש ובא-כוחו. מכאן שהמועד להגשת בקשת רשות ערעור, על-פי הדין, חל בתאריך 5.11.2014. מן החומר שבתיק עולה כי בקשת רשות הערעור הוגשה לבית משפט זה ביום 8.12.2014 ככל הנראה, והוחזרה על-ידי המזכירות בשל חלוף המועד. ביום 9.12.2014 הוגשה הבקשה שלפניי למתן אורכה. בבקשה נטען כי האיחור מקורו בטעות. אלא שהטענה בדבר טעות אינה מפורטת כלל, ויש להבהיר כי המבקש היה מיוצג על-ידי עורך-דין בבית המשפט המחוזי, כך שניתן להניח כי ידע או יכול היה לברר מתי אמור הוא להגיש את ההליך. ראוי לציין כי האיחור בהגשת ההליך הוא ניכר, ויתרה מכך: בכותרת בקשת רשות הערעור נרשם התאריך 18.11.2014, כך שניתן להבין כי המבקש פנה לכתוב את ההליך כחודשיים לאחר מתן גזר הדין. לבסוף יצוין כי מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", המופנה נגד חומרת העונש בלבד, ועל פניו נראה כי הסיכוי להתערבותו של בית משפט זה נמוך.

לאור האמור, אין בידי להיעתר לבקשה. הבקשה נדחית, אפוא.