בש"פ 8366/01 ווג'יה מסראוה נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום בכפר סבא בשלושה אישומים שעניינם סחר בסם מסוכן. עם הגשת כתב האישום הורה בית-משפט השלום על מעצרו עד תום ההליכים, וערר שהגיש לבית-המשפט המחוזי - נדחה. הערר שלפניי הוא על החלטתו של בית-המשפט המחוזי.

קראתי את כתב הערר אשר הגיש בא-כוח העורר והוספתי ושמעתי בקשב-רב-קשב את טיעוניו המפורטים של עורך-דין בן יהודה. אחרי כל אלה לא נמצא לי כי נפלה טעות בהחלטותיהם של בתי-המשפט שקדמו לי בשכנוע כי נצברו ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר.

העד המרכזי הוא שוטר אשר שימש סוכן משטרה סמוי, ובפועלו כך קיבל לידיו, בתמורה, שלוש פעמים סמים מסוכנים מאחד בשם שאדי. אין חולקים כי השוטר לא קיבל סמים במישרין מן העורר, אך הראיות לכאורה מעלות נסיבות המסבכות את העורר בעליל במעשה מכירת הסם. שני סוגי ראיות עיקריים מביאים לסיבוכו של העורר במעשה הסחר בסם. סוג ראיות אחד הוא זה, שבכל שלושה המעמדים של הסחר בסם התקשר שאדי למספר פלאפון מסויים ושוחח עם בעל-שיחו על עסקות הסם: פעם אחת על מחיר הסם, פעם אחת על טיב הסם ופעם אחת על עצם העסקה. הפלאפון ששאדי התקשר אליו רשום על שמו של העורר. העורר טוען כי פלאפון זה שייך לאחיו הצעיר - ואחיו הצעיר אף מאשר זאת בחקירתו - אולם אין הסבר סביר לכך שהפלאפון רשום על שם העורר בעוד אשר אחיו הוא הבעלים, כנטען. מכל מקום, סוג הראיות השני מחזק את סוג הראיה הראשון. מסתבר כי בכל שלוש העסקאות, ולאחר ששאדי שוחח עם מי ששוחח בפלאפון, הגיע לזירת העסקה רכב בו נהג העורר (בזמן העסקה הראשונה היה הרכב ובו העורר בזירת העסקה כבר מלכתחילה). ברכב היו אמנם אנשים אחרים אף הם, אלא שמשזוהה העורר כמי שנהג ברכב, ניתן היה לצפות כי יעלה הסבר להימצאותו בזירת העבירה בעקבות שיחות הפלאפון. אלא שהעורר שמר על זכות השתיקה, ולכל השאלות שנשאל במשטרה השיב כי יש לו עורך-דין וכי יאמר בבית-משפט את שיש לו לומר. מסקנה נדרשת מכאן היא, שהחשד כנגד העורר להיותו בעל הסם או מי שהיה, למיצער, שותף לעסקת הסם, עולה מעצמו בדרגה והופך ראיה לכאורה להיותו של העורר שותף לעסקת הסם.

שוכנעתי, כמוני כבתי-משפט שהיו לפניי, ומטעמיהם, כי נאספו אל תיק המשטרה ראיות לכאורה להאשמתו של העורר כאמור בכתב האישום, ואני דוחה את טענותיו של בא-כוחו לעניין זה.

אשר לחלופת מעצר: לא זו בלבד שהעבירות המיוחסות לעורר מעלות עילת מעצר ראויה, אלא שצירוף הנסיבות לרשימת הרשעותיו הארוכה - העורר אף נדון פעם אחת למאסר בפועל בן חמש שנים בעשרים וחמש עבירות של גניבת רכב - מעלה מסוכנות המצדיקה מעצר תוך דחייתה של חלופת מעצר.

אכן, אפשר ש"הילכת קינזי" תאריך את שהותו של העורר במעצר - התביעה עומדת להעיד נגדו שניים העומדים אף הם לדין בכתבי אישום אחרים: שאדי ומעורב אחר בעסקאות הסמים - ואולם שאלה זו של התארכות ההליכים תיפתר בשעה שתבוא, אם אמנם יתארכו ההליכים מעבר לראוי ולמקובל. לעת זו אינני מוצא טעם טוב לשחרורו של העורר ממעצר, ואני מחליט לדחות את עררו.

הערר נדחה.

היום, י"ד בחשון תשס"ב (31.10.2001).

ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

01083660. G01

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444