בש"פ 8367/09 אבי הורי נ. מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) אשר קיבל את ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ז' פלאח) והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

1.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למגורים בכוונה לבצע עבירה, גניבה והפרעת שוטר במילוי תפקידו. על-פי עובדות כתב האישום פתח העורר את תריס ההזזה של מרפסת המטבח של דירה הנמצאת בקומת קרקע, נכנס למרפסת ופתח באמצעות מכשיר חד שער סורג ברזל המקשר בין המטבח לדירה. העורר נכנס פנימה לתוך הדירה וגנב ארנק ובו תכשיטים. כאשר יצא מהדירה הופרע על-ידי שוטרים אשר הורו לו לעצור, אך הוא החל בורח מהמקום תוך שהוא משליך אחריו את הרכוש הגנוב.

2.

בית משפט השלום קבע כי קיימות ראיות לכאורה וכן עילה למעצרו של העורר. עם זאת, התרשם בית המשפט לחיוב מבת זוגו של העורר אשר הוצעה כמפקחת עליו במעצר בית, ומחברתה שהוצעה כמפקחת נוספת. בית המשפט הדגיש את המלצתו של שירות המבחן לשחרר את העורר למעצר בית והחליט לאמץ המלצה זו למרות עברו הפלילי המכביד של העורר בתחום הסמים והרכוש, ולמרות מאסר על תנאי בר הפעלה בן 12 חודשים. לפיכך החליט בית המשפט על שחרורו של העורר למעצר בית בבית בת זוגו. בית המשפט הטיל על העורר צו פיקוח מעצר למשך 6 חודשים וכן קבע ערבויות ותנאים לשחרור.

3.

ערר שהגישה המדינה על החלטה זו התקבל. בית המשפט ציין את עברו הפלילי המכביד של העורר בתחום הרכוש והסמים. כן ציין כי מתסקיר שירות המבחן נלמד אורח חייו הבעייתי של העורר אשר נסוב סביב הסם, התחברות לדמויות שוליות וריצוי מאסרים בגין ביצוע עבירות. בית המשפט הוסיף וציין כי למרות טיפול שעבר במאסרו האחרון שב וביצע את העבירה נשוא תיק זה כאשר מאסר על תנאי בר הפעלה תלוי ועומד נגדו. לפיכך סבר בית המשפט כי לא ניתן ליתן אמון בעורר שלא יפר את תנאי השחרור וספק אם ניתן ליתן אמון במפקחות שהוצעו.

4.

מכאן הערר שבפניי. בא-כוח העורר טוען כי לא היה מקום לבית המשפט המחוזי לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. לטענתו, גם אם חשב בית המשפט המחוזי כי אין ליתן אמון בעורר הרי שהיה עליו להסתמך על התרשמותו החיובית של בית משפט השלום מהמפקחות שהוצעו אשר יוכלו לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר. עוד סבור הסנגור כי לא ניתן משקל מספיק להמלצתו החיובית של שירות המבחן בעניינו של העורר, המלצה אשר כללה טיפול שיקומי לעורר. הסנגור ציין כי העורר יהיה מוכן להוסיף לתנאי שחרורו איזוק אלקטרוני.

5.

באת-כוח המדינה טענה כי כאשר לא ניתן לתת אמון בעורר עצמו, לא די במפקחים טובים על מנת לשחררו מהמעצר. היא ציינה את עברו הפלילי המכביד הכולל עבירות רכוש, סמים ואף עבירה של בריחה ממעצר. העורר ריצה מספר מאסרים ויש כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. תסקיר שירות המבחן מתאר אף הוא אורח חיים עברייני וקובע כי לעורר ניתנו מספר הזדמנויות אשר לא השכיל לנצלן.

6.

העורר עצמו דיבר בפני וטען כי הוא מודע לעברו הבעייתי אך הוא מעוניין לשנות את עתידו. הוא טען כי עבר גמילה מסמים וכיום הוא נקי ולפיכך הוא מבקש ליתן לו הזדמנות להוכיח את עצמו.

7.

תיק זה מעורר התלבטות. מצד אחד לעורר עבר פלילי מכביד, הן בתחום הרכוש והן בתחום הסמים אשר מצדיק שלא ליתן בו אמון ולפיכך להותירו במעצר עד תום ההליכים נגדו. מצד שני, נסיבות העבירה אינן חמורות מאוד, ובית משפט השלום התרשם לטובה מהמפקחות שהוצעו. אף המלצת שירות המבחן בעניינו של העורר הינה חיובית. מאחר שחירותו של העורר היא העומדת על הפרק, אני סבורה כי במקרה של ספק יש ללכת לכיוון שחרור. יש לקוות כי דבריו היפים של העורר בפני אינם רק מן הפה ולחוץ והוא ישכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו, שכן ספק אם ינתנו לו עוד הזדמנויות בעתיד להיחלץ מאורח החיים העברייני שאימץ לעצמו. עם זאת, על מנת להוסיף מקדם ביטחון לשחרור זה אני סבורה כי יש לבחון אפשרות להוסיף איזוק אלקטרוני כתנאי לשחרור העורר בהתאם לתנאים שקבע בית משפט השלום.

לפיכך אני מורה להשיב את הדיון לבית משפט השלום בחיפה אשר יקבע את הערבויות והתנאים לשחרורו של העורר ובכלל זה יוסיף תנאי של איזוק אלקטרוני. בכפוף לכך, הערר מתקבל.