בש"פ 8377/09 ארז יחזקיהו נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ח' כוחן), לפיה נדחתה בקשת העורר לצאת לבדיקה במכון רם.

1.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מין בקטינים. במסגרת הסדר טיעון הודה העורר בכתב אישום מתוקן ונשלח לביצוע תסקיר מבחן אשר יבחן הליך שיקומי. סוכם בין הצדדים כי אם יתקבל תסקיר חיובי תשקול התביעה להסתפק בעבודות שירות. לאחר שתסקיר המבחן שהתקבל היה שלילי, עתרה התביעה לגזור על העורר מאסר בפועל, ואכן על העורר נגזרו על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב 24 חודשי מאסר. העורר הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה ועיכב את הביצוע תוך הותרת העורר במעצר בית מלא. עוד טרם שמיעת הערעור, הגיש העורר בקשה לצאת לבדיקה במכון רם, מכון לשירותים פסיכולוגיים וטיפול בתחום המיני-חברתי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לאור התסקיר האחרון שהוגשו בעניינו של העורר ולאור העובדה שהערעור קבוע להישמע ביום 9.11.09. בית המשפט ציין כי גם אם מכון רם ימליץ על טיפול לא יעלה על הדעת שהדבר יתאפשר טרם שמיעת הערעור.

2.

מכאן הערר שבפניי. בא-כוח העורר טוען כי במסגרת ההחלטה לעכב את ביצוע העונש נקבע עקרונית שהעורר יוכל לצאת למכון רם, ורק במקרה של התנגדות הפרקליטות תוגש בקשה לבית המשפט. לטענת הסנגור התעלם בית המשפט המחוזי מהחלטה זו. עוד טוען הסנגור כי האינטרס הציבורי בתיק וכוונת כל הצדדים היתה להפנות את העורר לאפיק הטיפולי. לפיכך ברור שהטיפול במכון רם נחוץ ואין סיבה למנוע את יציאת העורר לבדיקה במכון. התנגדות המדינה אף אינה מתיישבת עם עמדתה להתיר לעורר לצאת בהזדמנויות רבות אחרות לצרכים שונים. לטעמו קיימת חשיבות רבה שלערכאת הערעור תינתן אינפורמציה מלאה באשר לאפשרויות הטיפול בעורר, ולפיכך חשיבות הבדיקה. הסנגור ציין כי העורר אדם נורמטיבי נעדר עבר פלילי וצעיר בגילו, וישנה חשיבות רבה לאפשר לו את מיצוי ההליך הטיפולי.

3.

באת-כוח המדינה ציינה כי בשנתיים שעברו מאז ניתנה הכרעת הדין נתנו לעורר הזדמנויות רבות ללכת באפיק הטיפולי, אך הוא כשל מלנצלן. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בגלל התנהגותו הבעייתית של העורר והעדר שיתוף פעולה מצידו. נראה כי פנייתו כעת לבדיקה הינה בשל הערעור הקרב. לטענת הפרקליטה, ההחלטה על אפיק טיפולי צריכה להתקבל כעת רק על-ידי ערכאת הערעור.

4.

הצדדים בעניין זה חלוקים בדרך בה יש לנהוג בעורר, האם עדיף האפיק הטיפולי, או שמא מיצה העורר את ההזדמנויות שניתנו לו ויש לעבור לאפיק ענישתי הכולל מאסר בפועל. מחלוקת זו הינה חשובה ונכבדה אלא שאין עניינה במסגרת ערר זה, כי אם במסגרת הערעור שעתיד להישמע בקרוב מאוד. כל עניינו של ערר זה הינו בקשתו של העורר לצאת לבדיקה במכון רם, ואיני רואה מדוע לא לאפשר זאת. מאחר שכפי שנמסר לי לעורר ניתנו אישורים רבים ליציאה ממעצר הבית לצרכים שונים, והוא לא הפר את התנאים שנקבעו לו, איני רואה מניעה לאשר לו גם יציאה זו, שהינה ממוקדת בזמן ומקום. מובן כי אין בהיענות לבקשה זו כדי להצביע על סיכויי הערעור או על דעתי במחלוקת האמורה, והדבר מסור לשיקול דעתה הבלעדי של ערכאת הערעור. אם תובא בפני ערכאת הערעור חוות דעתו של מכון רם, לא יהיה בכך להזיק אך אולי יהיה בכך להועיל באמצעות הוספת מידע למותב השופטים, אשר כמובן אינו מחויב להמלצותיו או לעמדותיו של המכון.

לפיכך, אם יצליח העורר לתאם בדיקה נוספת עם מכון רם טרם ההכרעה בערעור, יפנה לבית משפט השלום אשר יקבע את תנאי היציאה לבדיקה. במובן זה הערר מתקבל.