בש"פ 8386/03 מדינת ישראל נ. יהונתן גלזר

1.הבקשה שבפניי הינה בקשה שניה להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים. ביום 23.6.03 החליטה חברתי הנכבדה השופטת א' חיות להאריך את מעצרם של המשיבים בשלושה חודשים. משפטם של המשיבים, הנערך בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, טרם הסתיים ומכאן הבקשה הנוכחית.

2.על פי הנטען בכתב האישום, ארבו שלושת המשיבים לאדם אחר ותוך שעשו שימוש בסכינים דקרו אותו, ומשניסה להימלט יידו לעברו אבן שפגעה בו. כתוצאה ממעשי האלימות של המשיבים, כך לפי כתב האישום, אושפז המתלונן למשך שלושה ימים בבית-חולים ובמהלך התקופה עבר ניתוח. העבירה בה מואשמים המשיבים היא חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

3.בתקופת שלושת החודשים האחרונים קיים בית המשפט שלוש ישיבות נוספות והמדינה סיימה להעיד את עדיה. בעוד מספר ימים אמור להתקיים דיון נוסף בבית המשפט המחוזי, על מנת שהצדדים יציגו את עמדותיהם בסוגיה משפטית מסוימת הטעונה הכרעה. טענתם של הסניגורים המלומדים היא שאין סיכוי שמשפטם של המשיבים יסתיים תוך תקופה של שלושה חודשים נוספים. הסניגורים מצביעים על כך שהנדקר עזב את הארץ והמדינה ביצעה פעולות של השלמת חקירה לעניין זה רק בשלב מאוחר. על פי השקפתם של הסניגורים, אילו היה ידוע בעת שהוגשה בקשת המעצר המקורית כי הנדקר, שהינו העד העיקרי, נמצא בחו"ל, לא היה בית המשפט המחוזי מחליט לעצור את המשיבים עד תום משפטם.

4.המקרה נראה לי כמקרה גבולי, במיוחד בהתחשב בכך שחרף העובדה שהוחלט פעם אחת על הארכת המעצר לשלושה חודשים, טרם הסתיים המשפט. עם זאת, חשוב לציין, כפי שאמרה חברתי הנכבדה השופטת חיות, שאחת הסיבות להימשכות ההליכים היא שמספר ישיבות בוטלו לפי בקשתם של הסינגורים המייצגים את המשיבים. המשיב 1 ביצע את העבירות המיוחסות לו בעת שהיה אסיר ברישיון והמשיב 2 ביצע את אותם מעשים תוך הפרה של הוראה חוקית בענין מעצר בית. אף לחובת המשיב 3 נרשמו הרשעות קודמות ותלוי נגדו מאסר על תנאי של עשרה חודשים שהינו בר הפעלה. משמניחים על כפות המאזניים את הנתונים שציינתי, ועל בסיס ההערכה שהמשפט יסתיים בתקופה של שלושה חודשים נוספים, נוטה הכף לכיוון קבלת הבקשה.

5.אי לכך, הבקשה מתקבלת. מעצרם של המשיבים יוארך בתשעים ימים, החל מיום 24.9.03, או עד למתן גזר דין, הכל לפי המוקדם.