בש"פ 8389/11 דניס לליוטקו נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' שילה), שדחה ערר על ההחלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים (השופטת ד' עטר, בית משפט השלום בפתח תקוה).

2.

עיינתי בבקשה על נספחיה והחלטתי לדחות את הבקשה על הסף.

3.

כתב האישום בתיק זה הוגש ביום 28.9.2011. בא-כוחו הקודם של המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. כעת טוען בא-כוח המבקש כי למרות פניות והבטחות עד מועד הגשתה של בקשה זו לא הועבר אליו חומר החקירה, שמשום מה מעולם לא הועבר לידי ההגנה, ובכך נפגעת הזכות להליך הוגן.

4.

עניין זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור. שיהוי בלתי סביר בהעברת חומר החקירה לרשות המבקש עשוי להוות בנסיבות מסוימות עילה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, אך בקשה זו יש להפנות לערכאה הדיונית.

5.

לא ראיתי פגם גם בכך שקביעת המסוכנות נעשתה על יסוד פרט שהובא בתסקיר, לפיו המבקש צורך אלכוהול. דברים אלה נאמרו לשרות המבחן על ידי המבקש עצמו. בין כך ובין כך – מסוכנותו של המבקש, שלכאורה ניסה לשדוד ילדה בה נתקל ברחובה של עיר, ולקחת ממנה את מכשיר הטלפון הסלולרי שלה, נלמדת מעצם המעשה.

6.

אין הצדקה לדון בעניין זה בפני ערכאה נוספת וכאמור שמורה למבקש הזכות לבקש בבית משפט השלום עיון חוזר בהחלטת המעצר.

7.

הבקשה נדחית.