בש"פ 8389-22 בש"פ 8389-22

1.בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' אבו-טהה) במ"ת 45599-11-22 מיום 29.11.2022, בה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2.טענתו המרכזית של בא-כוח העורר בערר היא כי בית משפט קמא הורה על מעצרו עד תום ההליכים בלא לבחון אפשרות חלופת מעצר באמצעות הפנייתו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר.

3.אכן, פסיקת בית המשפט העליון קבעה לא אחת כי הזמנת תסקיר מבחן איננה עניין אוטומטי, וכי ישנם מקרים שבהם אין כל טעם בהזמנת תסקיר מאחר שלאור המסוכנות העולה מן העבירה אין לאפשר כל חלופה למעצר מאחורי סורג ובריח, וזאת ללא קשר לכל המלצה אפשרית של שירות המבחן.

4.במקרה שבפניי, כדי לבחון האם יש טעם בהפניה לתסקיר של שירות מבחן, יש להביא בחשבון מחד גיסא את הנסיבות החמורות מאוד של העבירות המיוחסות לעורר, אשר לא זו בלבד שפעל בניגוד להנחיית השוטרים, אלא שהוא גם ניסה לברוח מהם תוך שפגע במשפחת המתלוננים – אב, אם ובנם התינוק ששהו במקום באקראי – ומובן כי המדובר בעבירה חמורה ביותר שרף הסיכון הנובע ממנה הוא מאוד משמעותי.

יחד עם זאת ומאידך גיסא, יש להביא בחשבון את העובדה כי העורר הוא בחור צעיר וכי אין לו כל עבר פלילי קודם וכי זהו מעצרו הראשון.

6.מבלי לחוות דעה ביחס לאפשרות של שחרור העורר או של מעצרו בתנאים של פיקוח אלקטרוני, אינני סבורה כי המקרה הנוכחי הוא מסוג המקרים בהם ניתן לקבוע כי אין כל אפשרות, ללא קשר לתוכנה של ההמלצה של שירות מבחן, שהעורר ישוחרר או ייעצר בתנאים של פיקוח אלקטרוני.

7.לפיכך, בנסיבות אלה, אני סבורה כי מן הראוי לקבל תסקיר של שירות המבחן בעניינו של העורר, וכי לאחר קבלת התסקיר ובין היתר לאור המסקנות האמורות בו, יבחן בית המשפט המחוזי פעם נוספת את האפשרות לשנות את תנאי המעצר שלו, וזאת כמובן מבלי שאני מחווה דעה ביחס להחלטה שתתקבל בהקשר זה.

8.לכן, ולאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הערר במובן זה שהעורר יופנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן.