בית המשפט העליון
רע"א 97 / 842
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המערער : מועדון הכדורגל מכבי תל אביב
נגד
המשיבים : 1. רוזנטל ליאור
2.התאחדות לכדורגל בישראל
3. הפועל חיפה
4.בית"ר תל אביב
5. מכבי חיפה
6. מכבי ישראל
7.הפועל - התאגדות לתרבות גופנית
8.מרכז הספורט הארצי לבית"ר
בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד השופטת
וסרקרוג מיום 21.1.97 בת.א. 313/95
בבית המשפט המחוזי בחיפה
בשם המבקשת: עו"ד רן רוטמן
בשם המשיבים: עו"ד יוסף לבנה
פסק דין
1.המשיב הוא שחקן כדורגל מקצועי; הוא הגיש תובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד תשעה נתבעים ובכללם הנתבעת מס' 5 -"מכבי תל אביב"; בכתב התביעה תוארה נתבעת זו כ"אגודת ספורט" כמובנו בחוק הספורט, התשמ"ח- 1988 (להלן - חוק הספורט). טענתו המרכזית היא, ככל שהדבר נוגע לנתבעת זו, שבעונת המשחקים 1989-90 היה המשיב שחקן פעיל ב"קבוצת מכבי תל אביב" ובעונות משחקים אחרות היה חבר בקבוצות ספורט אחרות; כל אלה הפרו חובה לבטחו. נגרמה לו נכות צמיתה והפרת החובה האמורה הסבה לו נזקים, אותם תבע בתביעתו.
הוגש כתב הגנה מטעם "הנתבעת 5" בו צויינה כ"מועדון הכדורגל מכבי תל אביב". בכתב ההגנה נטענו טענות לגופו של הענין, אך צורף אליו עותק של הסכם מיום 16.1.90 בין "מכבי תל אביב, מח' הכדורגל 9" לבין המשיב (להלן-המסמך). כמו כן נטען בו כי אין קיימת יריבות בין הנתבעת, שהיא עמותה שנרשמה רק ביום 27.8.92, לבין המשיב, וגם לכן אין ההסכם מחייב אותה. כתבי הטענות תוקנו אך הפלוגתאות, עד כמה שהדבר נוגע לבקשה זו נותרו בעינן.
"מועדון הכדורגל מכבי תל אביב" (להלן - המועדון) הגיש בקשה לדחיית התובענה על הסף. נטען בה שהוא עמותה, שאינה יכולה להיות אחראית לכל חבות שנוצרה כלפי המשיב לפני רישומה.
נתקיים בתיק קדם משפט. במהלך הדיון טען פרקליט המועדון ש"לא קיים גוף כזה ששמו "מכבי תל אביב" שאותו אין הוא מייצג, וכתב ההגנה הוגש רק מתוך ההנחה שהתובענה הוגשה נגד המועדון. הוא בקש מפרקליט המשיב להצהיר שזה אינו תובע את המועדון. למשמע דברים אלה הצהיר פרקליט המשיב:
"כתב התביעה מדבר בעד עצמו. בכוונתי לבקש מסמכים ספציפיים מחברי, עו"ד רוטמן, שמופיע כאן והוא צד לדיון. לאחר שאקבל את המסמכים הספציפיים על מערכת היחסים שבין "מכבי תל אביב" שאת החוזה שלה הביא עו"ד רוטמן לבית המשפט, לבין העמותה "מועדון הכדורגל" לאחר שאקבל מסמכים אלה, אנקוט עמדה".
2.החלטתו של בית המשפט המחוזי היתה עד כמה שהדבר נוגע לענייננו כדלקמן:
(א) "בשלב זה" יהיה משרדו של עו"ד רוטמן כתובת המצאה לנתבעת המכונה "מכבי תל אביב" וזו רשאית להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים; שהרי כתב ההגנה הוגש על ידי המועדון שלא נתבע.
(ב) "אין באמור כדי לשחרר את ב"כ (המועדון) מלהמשיך ולהופיע לישיבות שנקבעו בתיק זה ו/או לפעול על פי החלטות שינתנו".
(ג) "בשלב זה" אין מקום לדון בבקשה לדחייה על הסף שהוגשה על ידי המועדון.
(ד) ניתן צו לגילוי הדדי של מסמכים. התיק נקבע למעקב כדי לקבל עמדת בעלי הדין להצעה למינוי מומחה רפואי מוסכם.
(ה) התיק נקבע להמשך קדם משפט ליום 1.6.97.
לפני בקשת רשות לערער על ההחלטה האמורה. ראיתי בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות ערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
3.תקנה 9(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת שעל כתב התביעה להכיל גם את "שמו של הנתבע" ותקנה 9(4) מחייבת את התובע לכלול בכתב התביעה גם את "העובדה ש... הנתבע הוא תאגיד, אם הדבר הוא כך, ואם הוא תאגיד - הצורה שבה התאגד". בכתב התביעה נכתב ש"מכבי תל אביב" היא אגודת ספורט "כמובנו בחוק הספורט" ו"אגודת ספורט" מוגדרת בסעיף 1 לחוק הספורט כ"חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים והמסונף לארגון ספורט או הפועל כתאגיד עצמאי"; "ארגון ספורט" הוגדר כ"תאגיד שלא למטרות רווח המאגד בתוכו אגודות ספורט העוסקות בענפי ספורט שונים". בכתב התביעה נכתב שה"אגודות" (ובכללן הנתבעת מס' 5) מסונפות ל"ארגונים" ו"פועלות על פי הוראותיהם". ה"ארגונים" ובכללם גם "מכבי ישראל" (הנתבעת מס' 8) נתבעו אף הם בכתב התביעה.
בכתב התביעה לא צויין במפורש אם "מכבי תל אביב" נתבע כ"תאגיד עצמאי" או כחבר בני אדם המסונף ל"ארגון ספורט"; אם החלופה השניה היא הנכונה, לא הובהר בכתב התביעה מה הזיקה המשפטית הקיימת בין המשיב לבין "מכבי תל אביב". גם לא הובהר מהחומר שלפני מיהו התאגיד המוגדר "מכבי תל אביב, מח' הכדורגל 9" שעמו נערך ההסכם מיום 16.1.90 שעליו (אולי בין השאר) סומך המשיב את תובענתו. כבר נפסק בע"א 207/54 פ"ד כט(1) 836, בעמ' 839 כי:
"תנאי-בלעדיו-אין לניהול תקין של הליך משפטי הוא, שיעמדו ... שני בעלי הדין שבריבם נדרש בית המשפט לפסוק. מקום שאין לך תובע, אין לך תובענה, ומקום שאין לך תובענה, אין בית המשפט רשאי לפסוק, ואם פסק לא קם מעשה בית דין. לפיכך חייב בית המשפט להפסיק הליך ואף לבטלו, אם נוכח לדעת, שאין לפניו תובע או נתבע, כגון שחבר בני-אדם שתבע או נתבע, חסר ישות משפטית ועל כן אין החוק מכיר בקיומו...".
במקרה שלפנינו שומה היה על המשיב לפרט את זהות התאגיד אותו הוא תובע (וגם את הקשר שבינו לבין המסמך) והוא לא היה רשאי לדחות את מתן הפרטים הנחוצים לענין זה לשלב מאוחר יותר. צא וראה מה שאירע במקרה שלפנינו: הנתבע, כפי שצויין בכתב התביעה לא התגונן ובמקומו הגיש ה"מועדון" שלא היה נתבע כתב הגנה. המשיב ממאן להגיד אם התובענה מוגשת נגד המועדון ולפיכך נותר כתב ההגנה תלוי על בלימה. מנגד חייבה השופטת המלומדת את פרקליט המועדון להגיש כתב הגנה מטעמו של "נתבע" אותו אין הוא מייצג ויכול שגם אינו קיים כתאגיד העומד בפני עצמו. מאידך גיסא הגיש המועדון בקשה לדחיה על הסף למרות שאינו נתבע.
עם זאת מה שלא נעשה עד כה יכול שייעשה בגדר המשך קדם המשפט שבירורו נקבע ליום 1.6.97.
אני מקבל איפוא את הערעור, מבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ככל שההחלטה מתייחסת ל"מועדון". בגדר קדם המשפט שיתקיים ידרש המשיב ליתן את כל הפרטים הנחוצים לענין מיהותו של הנתבע מס' 5 והעילה הקיימת נגדו, שאם לא כן יבוטל ההליך כנגד נתבע זה. המועדון לא היה עד כה נתבע ולכן בשלב
זה לא יהיו חיוב בהוצאות לזכותו, אך בית המשפט המחוזי רשאי לשקול ענין זה מחדש לאור תוצאות הדיון בהליך שיתקיים לפניו.
ניתן היום יד בניסן תשנ"ז (21.4.97).
המשנה לנשיא
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97008420.
B06