בש"פ 8420/04 מדינת ישראל נ. אורן סעדה

1.על המשיב – ועל נאשם נוסף (להלן – "הנאשם הנוסף") הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה המייחס למשיב עבירה של סיוע לאחר מעשה לעבירת חבלה בכוונה מחמירה ועבירה של שיבוש מהלכי משפט. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, סייע המשיב לנאשם הנוסף להימלט לביתו של המשיב, וזאת על אף שידע כי התוקף ירה באדם אחר ופצע אותו. שם סייע המשיב לנאשם הנוסף לפשוט את בגדיו והשליך אותם במקום מסתור. לאחר מכן, משהגיעו למקום שוטרים, טען שבדירתו אין איש וזאת אף על פי שהנאשם הנוסף שהה שם. חמישה ימים לפני הגשת כתב האישום הורה בית משפט השלום (כבוד השופטת ר' לאופר חסון), בהחלטתו מיום 17.8.04, לשחרר את המשיב ממעצרו בתנאים וערובות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' ג'רג'ורה), בהחלטתו מיום 10.9.04, קבע כי אין עילת מעצר נגד המשיב וכי "לאור עברו הנקי של אורן [המשיב – י' ט'], ובהעדר ראיות המצביעות על מסוכנותו, אין כל ההצדקה להחזיק אותו במעצר או לשחררו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים" והורה כי המשיב ימציא ערבות בסך 10,000 ש"ח וכן ערבות צד ג' בסך 10,000 ש"ח כדי להבטיח את התייצבותו. בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע החלטתו עד היום, 13.9.04 בשעה 13:00.

המדינה עוררת על החלטתו של בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב ללא הגבלות, זולת ערובות כספיות, ועומדת על כך שישהה בתנאי "מעצר בית" מחוץ לעיר מגוריו בעכו.

2.בכתב הערר ובטיעונים לפני טענה באת כוח המדינה כי נגד המשיב קמה עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן – "חוק המעצרים") ובשל החשש שישבש מהלכי משפט. לטענתה עדת התביעה המרכזית מוכרת למשיב ויום לאחר הדיון במעצרו של המשיב התקשר לעדה פלוני ואמר לה כי הם "יודעים הכל ותשמרי על עצמך". לגישתה, החשש משיבוש הליכים והדאגה לשלומה של העדה מצדיקים את שחרורו של המשיב רק בתנאי "מעצר בית" מלא במקום המרוחק ממקום מגוריה של העדה.

המשיב חזר על טענותיו המקדמיות שהעלה לפני בית המשפט המחוזי, וכן טען שאין לקבוע שיש ראיות לכאורה נגד המשיב, בטרם נקבע שיש ראיות כאלה נגד הנאשם הנוסף. כמו כן עמד על כך שאין לעורר הרשעות קודמות וכי עליו לטפל באביו החולה.

3.עיינתי בהודעת הערר, בטענותיהם של באי כוח בעלי הדין בדיון לפני וכן בהודעתה של אותה עדה במשטרה ונראה לי כי הדין עם באת כוח המדינה בעררה.

אקדים ואומר כי אינני רואה צורך לדון בטענותיו המקדמיות של בא כוח המשיב שנדחו על ידי בית המשפט המחוזי וגם אינן מקובלות עלי. בעיני העיקר הוא שיש ראיות לכאורה לכך שהמשיב סייע לנאשם הנוסף לאחר מעשה, כמתואר לעיל, וכן גם לכך שפלוני השמיע באזני העדה דברים שאין לפרשם אלא כדברי איום. בכך קמה עילת מעצר של שיבוש מהלכי משפט. אכן, באת כוח המדינה לא עמדה על מעצר ממש, אולם במצב דברים זה נראה לי שהיה מקום להורות על חלופה למעצר במקום שמחוץ לעיר מגוריו של העורר ועיר מגוריה של העדה בעכו, לרבות ערובות כספיות ממשיות יותר.

4.לפיכך אני מורה כי המשיב ייעצר עד אחרי מתן עדותה של העדה במשפט, אולם הוא יוכל להשתחרר מן המעצר אם יציע חלופה למעצר במקום מגורים שמחוץ לעיר עכו, להנחת דעתו של רשם בית המשפט המחוזי בחיפה. כמו כן יוגדל סכום ההתחייבות הכספית שעליה על המשיב לחתום לסכום של 20,000 ש"ח וכן יוגדל סכום הערבות של צד ג' לסכום של 20,000 ש"ח. המשיב יהיה רשאי להציע את החלופה למעצר ולהמציא את ההתחייבות ואת הערובה עד יום 19.9.04 בשעה 12:00 ועד אותו מועד ימשיך לשהות בבית אחותו בעכו כפי שנקבע על ידי בית משפט השלום בהחלטתו מיום 17.8.04.