פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8430/15
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
וואל עודה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה
לגילוי ראיה חסויה סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971
(להלן:
פקודת
הראיות
).
תאריך הישיבה:
כ"ה בשבט התשע"ו
(4.2.2016)
בשם העותר:
עו"ד עבד אבו עאמר
בשם המשיבה:
עו"ד שאול כהן
החלטה
1.
לפניי עתירה לגילוי ראיה חסויה על פי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות ).
כתב האישום
2.
נגד העותר הוגש ביום 30.8.2015 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כתב האישום כולל ששה אישומים, ומייחס לעותר עבירות של ניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין );
קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; נשיאת נשק והובלת נשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין; חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיף 85(1)(א) לחוק העונשין; ומגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין. על פי המתואר בכתב האישום המערער, תושב עזה, ביצע שורה של עבירות ביטחוניות נגד מדינת ישראל. האישום הראשון עוסק בקשירת קשר של העותר ואדם נוסף, במסגרתו הם זממו לבצע פיגוע ירי לעבר חייל צה"ל, והעותר אף ירה שלוש יריות אקדח לכיוון עמדת תצפית צה"לית. חמשת האישומים הנוספים נגד העותר מתארים את מעורבותו במספר אירועים של שיגור טילים מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל, בין סוף שנת 2013 לחודש אוגוסט בשנת 2014, במסגרת השתייכותו לחוליית הטילים בארגון גדודי חללי אלקצא. על פי עובדות כתב האישום, העותר ביצע פעולות רבות הכרוכות בשיגור הטילים לעבר ישראל, וביניהן חפירת בורות שיגור, הסוואת הטילים וכיסויים זמן קצר לפני שיגורם ועריכת תצפיות לאיתור מזל"טים ומסוקים של חיל האוויר הישראלי.
תעודת החיסיון
3.
ביום 12.11.2015, הוציא שר הביטחון תעודת חיסיון לעניין ההליך הפלילי נגד העותר, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות (להלן: תעודת החיסיון ) . בתעודה נאמר כי מסירת ראיות ופרטי מידע הנוגעים לתחומים המפורטים להלן, עלולה לפגוע בביטחון המדינה: ראיות הנוגעות למקורות מידע של שירות הביטחון הכללי, ופרטי מידע שיש בהם לחשוף מקורות אלה; שיטות ודרכי פעולה, נהלי עבודה ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון הכללי – לרבות תוכן העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה; אמצעים טכניים של שירות הביטחון הכללי להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה; תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הביטחון הכללי. כמו כן, הודגש בתעודת החיסיון כי היא חלה גם על רשימת החומר והמידע החוסים תחתיה.
העתירה לגילוי ראיה
4.
בעתירה שלפניי, מבקש העותר כי בית משפט זה יורה למשיבה להעביר לידיו את רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודת החיסיון. לטענתו, הטלת חיסיון גורף על רשימת החומר והמידע מהווה פגיעה של ממש ביכולתו לתקוף את תעודת החיסיון עצמה. בנוסף, העותר סבור כי חשיפת תוכנו של חומר החקירה החסוי – דוגמת מסמכים הנוגעים להפעלת מדובבים ותרגילי חקירה מחוץ לחדר החקירות – עשויה לסייע בהגנתו. עוד המערער גורס כי החקירות שנערכו לו תועדו בזיכרון דברים קצר ותמציתי אשר לא משקף את מה שהתרחש בפועל בחדר החקירות.
5.
המשיבה, בתגובתה, טוענת כי העברת רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודת החיסיון, עשויה לפגוע באינטרסים ביטחוניים מהותיים, שלשם הגנה עליהם הוצאה התעודה מלכתחילה. כמו כן, המשיבה סבורה כי אין בחומר החסוי חומר החיוני להגנתו של העותר.
6.
ביום 4.2.2016 התקיים דיון בפניי. לאחר שהצדדים השמיעו את טיעוניהם, נערך דיון במעמד צד אחד, במסגרתו מסרה המדינה לעיוני חומר חסוי. כמו כן, קיבלתי מענה לשאלות אותן הצגתי לבא-כוח המשיבה ולנציגי שירות הביטחון הכללי.
דיון והכרעה
7.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את תעודת החיסיון ואת החומר החסוי שנמסר לעיוני, הגעתי למסקנה דין העתירה להידחות.
8.
בפסיקת בית משפט זה נקבע כי בעניין רשימות של חומר חסוי, אין דין רשימה אחת כדין רשימה אחרת, וכי לא ניתן לקבוע נוסחה גורפת ביחס לדרגת הפירוט הנדרשת מרשימת חומר חסוי המועברת אל הנאשם. הכלל הנוהג במקרים מעין אלו הוא כי על התביעה לתת פירוט ברמה זו או אחרת של חומר החקירה החסוי, ולו ברמת הפשטה גבוהה – תוך איזון בין האינטרס לאפשר לנאשם להתגונן מפני המיוחס לו, לבין המטרה העומדת בבסיס תעודת החיסיון (ראו: בש"פ 6406/15 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (13.12.2015); בש"פ 683/15 הירשמן נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (5.2.2015)). לא למותר לציין כי ישנם מקרים בהם גם תיאור כללי ביותר של מסמכים קיימים, עשוי לחתור תחת מטרת החיסיון ולפגוע בביטחון המדינה אם ייחשף ( בש"פ 4288/13 אוחנה נ' שר הביטחון – מדינת ישראל , פסקה 13 (23.10.2013) (להלן: עניין אוחנה )).
9.
כלל היסוד לעניין עיון בחומר ראיות חסוי הוא כי במקום בו יש בחומר זה מידע אשר יכול לשמש לקידום הגנתו של הנאשם, יגברו שיקולי הצדק בעניינו של הנאשם על שיקולי הביטחון המצדיקים את הטלת החיסיון. במסגרת זו המבחן שבית המשפט עורך הוא כפול. ראשית, בוחן בית המשפט אם יש בחשיפת החומר הסודי כדי לסכן את ביטחון המדינה. שנית, בוחן בית המשפט אם יש בחומר כדי לסייע להגנתו של הנאשם (ראו למשל: בש"פ 3490/14 לנדסבג נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (19.6.2014)).
10.
עיינתי בקפידה ברשימת החומרים הכלולים בתעודת החיסיון, כאשר נקודת המוצא היא כי יש לבחון רשימה זו באופן מחמיר, נוכח היותה הבסיס המינימלי ליכולתו של העותר לטעון נגד תעודת החיסיון (ראו: עניין אוחנה , פסקה 15; בש"פ 393/13 פלוני נ' מדינת ישראל
(13.3.2013)). מעיון ברשימה עולה כי עצם חשיפת הרשימה ולו בקווים כלליים, מעבר למידע שנמסר עד כה, עלול לפגוע בביטחון המדינה , ועל כן, לא מצאתי מקום להורות על הסרת תעודת החיסיון החלה עליה. זאת ועוד, לאחר שעיינתי בחומר החסוי עצמו, נחה דעתי כי אין בו כדי לסייע להגנתו של העותר. על כל האמור, אין מקום להסרת תעודת החיסיון מעל החומר החסוי.
11.
סוף דבר, העתירה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט
בשבט התשע"ו (8.2.2016).
ש
ו פ ט