בש"פ 8435/03 מדינת ישראל נ. סלים עורג'אן

1.לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע הוגש כתב אישום נגד המשיב בו הוא הואשם בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, סחר בסם מסוכן ועבירות נוספות. העוררת עתרה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע, כי קיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. עם זאת הוחלט שלא לעצור את המשיב, אלא לשחררו לחלופת מעצר. על כך קובלת העוררת בפניי.

2.דינו של הערר להתקבל.

בפני בית המשפט המחוזי לא היתה מחלוקת ממשית כי קיימות ראיות לכאורה, לפחות לגבי חלק מהאישומים. נזכיר את האישום השני בו מדובר על כך שהמשיב מכר לסוכן משטרה קוקאין במשקל של כ-20 גרם, וכן את האישום הרביעי שם מדובר על עיסקה דומה לגבי קוקאין במשקל של כ-25 גרם. בהתחשב בסוג הסם, בכמותו, ובעובדה שאין מדובר במקרה חד-פעמי, הרי שלנסיבות האישיות יינתן משקל נמוך ביותר. נטען, כי למשיב אין עבר פלילי, למעט הרשעה משנת 1992 בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות. עוד נטען לזכותו של המשיב, כי הוא מטפל באימו וכי אם יוחזק במעצר, לא יהא מי שיטפל בה. כמו כן, מפנה בא כוחו של המשיב להמלצתו של שירות המבחן בתסקיר המעצר, לפיה ראוי שהמשיב ישוחרר, בהתחשב בחלופה שהוצעה לו. לעניין זה אציין, כי בתסקיר אכן ניתנה המלצה בדבר שחרור, אך נאמר שהדבר נעשה "עם לא מעט ספק".

3.סיכומו של דבר הוא שלאור אופיין של העבירות, ראוי היה להורות על מעצר עד תום ההליכים, חרף הנסיבות האישיות שהוצגו בפני בית המשפט המחוזי. לפיכך, הנני מחליט לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בשולי ההחלטה נציין כי בשל תקלה לא הובא המשיב לדיון בערר. הוסכם כי הדיון ייערך בהיעדרו.