בש"פ 844/10 פלוני נ. מדינת ישראל

עולות שתי טענות בעררים שלפני:

האחת – בקשה של העוררים להותיר את צו איסור הפרסום על שמם ופרטי הזיהוי הנוגעים להם עד לאחר קיום שימוע בעניינם.

השניה

– ביטול או הקטנה של סכום ההפקדה במזומן שהוטל על העוררים במסגרת תנאי השחרור, העומד על 50,000 ₪ לכל אחד מהם.

אשר לטענה הראשונה, הושגה הסכמת המדינה לבקשת העוררים. אני מחליטה, אפוא, כי צווי איסור הפרסום הנוגעים לעוררים יעמדו בעינם עד לקיום שימוע ומתן החלטה בעקבותיו. העוררים קבלו על עצמם שלא לטעון להמשך איסור פרסום אם ההחלטה בעקבות השימוע תוביל להמשך קיום המשפט.

אשר לטענה השניה, אני מקבלת את טענות העוררים לענין גובה ההפקדה, וקובעת כי יש מקום להפחיתה.

מטרת ההפקדה במזומן היא להבטיח את התייצבות העוררים למשפט, ואת כיבוד יתר תנאי השחרור – ובכללם, אי קיום כל קשר עם עדי התביעה, ועיכוב יציאה מן הארץ.

נראה לי כי באיזון כולל של הנתונים, ובשים לב לכלל נסיבות הענין, ניתן להבטיח את תנאי השחרור גם על בסיס היקף הפקדה נמוך יותר, המתחשב, בין היתר, גם ביכולותיהם הכלכליות של הנוגעים בדבר.

בנסיבות הענין, אני מחליטה להפחית את סכום ההפקדה במזומן של כל אחד מהעוררים, ולהעמידה על 25,000 ₪.