בש"פ 8471/10 נדיה קדש נ. מדינת ישראל

1.

בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי

בנצרת (כב' הנשיא ד' חשין) מיום 8.11.10, לפיה יורחקו העוררים ממקום עבודתם בסוכנות הדואר "סניף העמק" עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. לצד הערר הגישו העוררים גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

2.

העוררת 1 הינה זכיינית של דואר ישראל שזכתה במכרז להפעלת סוכנות דואר במגדל העמק ומפעילה אותו מאז שנת 2008 והעורר 2, בן זוגה של העוררת 1, הוא שכיר בסוכנות דואר זו.

בכתב האישום (המתוקן) שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת, מיוחסות להם ולאדם נוסף, מנהל מדור גמלאות במחלקת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי בנצרת (להלן: ברודצקי ), עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד ציבור, גניבה בידי מורשה והלבנת הון. לפי כתב האישום, קשרו העוררים קשר עם ברודצקי לפתיחת חשבונות פיקטיביים וגניבת כספי זכאים מהביטוח הלאומי במספר מקרים שונים. העוררים, כך לפי כתב האישום, קיבלו מברודצקי שמות של נשים שהיו זכאיות לקבל תשלומים מהביטוח הלאומי והם פתחו בשמן חשבונות בבנק הדואר, תוך זיוף חתימותיהן בטפסים שמילאו לצורך פתיחת החשבון. ברודצקי דאג לכך שכספי המוסד המיועדים לנשים אלה יועברו לחשבונות הפיקטיביים והעוררים משכו את הכספים, תוך זיוף חתימתן של הנשים על שוברי המשיכה.

3.

לאחר שנדחה הדיון בבקשת המדינה לשחרור העוררים בתנאים מגבילים מספר פעמים, לבקשת הנאשמים, התקיימו שני דיונים בבקשה שבסופם החליט בית המשפט להיענות לבקשת התובעת להרחקת העוררים ממקום עבודתם עד לתום ההליכים נגדם. בית המשפט קבע כי לאור חומר הראיות שהוגש לו ולאחר ששמע את הצדדים ואף זימן את מנהל יחידת הביטחון של חברת דואר ישראל לעדות, קיימות ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל להביא להרשעת העוררים וכי קיים יסוד סביר לחשש שמא המשך עיסוקם

בסוכנות הדואר יקל על ביצוע עבירות דומות.

4.

הדיון שנערך בפני התקיים במעמד צד אחד וזאת בשל שביתת הפרקליטים. העוררים מיקדו את טענותיהם בשאלת דיות הראיות, בסיכוי הקלוש לטענת העוררים כי הם יבצעו עבירות נוספות אם יורשו לחזור למקום העבודה וזאת לאור כתב האישום שהוגש נגדם, ובנזק שנגרם לעוררים כתוצאה מהרחקתם ממקום העבודה. בהקשר זה הזכיר בא-כוחם את הצעת הפשרה שהועלתה במהלך הדיונים בבית משפט קמא, בטרם ניתנה החלטתו. בא-כוח העוררים הפנה לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 5.10.10, לפיו טענה המדינה כי היא רואה קושי רב בפתרון זה, לאור העבירות המיוחסות לעוררת. אולם מעבר לכך, לא היתה בפני עמדת המדינה לענין הצעת פשרה זו, כמו גם ליתר טענות העוררים.

בנסיבות מקרה זה, בהן לא התייצבה הפרקליטות לדיון ואין בפני בית המשפט תמונה מלאה, שכן חסרה התייחסות המדינה לשאלות שהועלו בדיון, איני רואה מנוס מלדחות את הדיון למועד נוסף על מנת לאפשר למדינה להתייחס לטענות המועלות על-ידי העוררים לענין דיות הראיות ואפשרות חזרתם של העוררים לעבודה, ובכלל זאת גם להצעת הפשרה שהועלתה במהלך הדיונים בבית משפט קמא.

בהתאם לכך, יקבע דיון נוסף בערר ליום 8.12.10 בשעה 9:00.

בשלב זה, איני רואה להורות על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי והיא נותרת בעינה עד להחלטה אחרת.