בש"פ 8480/04 מדינת ישראל נ. פלוני

1.על המשיב הוגש בבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום המייחס לו עבירות של נסיון אינוס, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפה ואיומים. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, דרש המשיב מהמתלוננת, בת זוגו מזה כארבע שנים, לקיים עמו יחסי מין בניגוד לרצונה, באחד המקרים פרץ לבית המתלוננת, ניסה לקיים עימה יחסי מין תוך שימוש בכוח ובאלימות וגרם לה חבלות בפניה ושבר באפה. כמו כן הטריד אותה באמצעות הטלפון פעמים רבות.

בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא השופט ח' גלפז ), בהחלטתו מיום 7.7.04, ציווה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. חברי הנכבד, השופט י' עדיאל , בהחלטתו מיום 1.8.04, דחה את עררו על ההחלטה. בית המשפט המחוזי, שדן בבקשתו של המשיב לעיון חוזר בהחלטת המעצר, בהחלטתו מיום 14.9.04, הורה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית בנו בבת ים, בפיקוח בנו ובפיקוחו של אדם נוסף, ובצירוף ערובות כספיות. לפי בקשת המדינה – שעררה על ההחלטה לפני – הישהה בית המשפט המחוזי את ביצוע השחרור למשך 24 שעות.

2.בדיון לפני חזרה ועמדה באת כוח המדינה בהרחבה על מסוכנותו של המשיב, כפי שהיא עולה מן הראיות לכאורה, ועל כך שאין לשחררו לחלופת מעצר. כנגדה עמד בא כוח המשיב על הרקע האישי של המשיב ועל טיבה של החלופה שלדעתו ראוי להסתפק בה. אינני רואה צורך לדון בכל פרטי הטענות, שנבחנו בהרחבה בהחלטתו הנזכרת של חברי השופט י' עדיאל, ולדידי השאלה היחידה העומדת להכרעה היא אם יש בחלופת המעצר שבית המשפט המחוזי סמך עליה את ידיו כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב.

3.המשיב הוא יליד שנת 1946 – כבן 57 שנים היום – שאשתו נפטרה לפני כ-13 שנים ולפני כארבע שנים היו הוא והמתלוננת לבני זוג. הוא אב לבן בוגר, אחד המפקחים שהוצעו בגדר החלופה, ולפני חודשים מספר נולד לו בן מהמתלוננת. מאז הלידה לא נענתה המתלוננת לבקשותיו לקיים יחסי מין – לגירסת התביעה אף בקשה לנתק את הקשר איתו – ועל רקע זה עשה את המעשים המיוחסים לו. השופט י' עדיאל הסיק מהתנהגותו של המשיב כי הוא מסוכן למתלוננת ולפיכך אישר, כאמור, את ההחלטה לעוצרו. עם זאת ציין שאין בכך כדי למנוע ממנו להציע חלופת מעצר אחרת מזאת שהונחה לפניו; שהייתה "מעצר בית" בבית בנו, בצירוף פיקוח של בנו וכלתו. החלופה המוצעת עתה שונה מקודמתה רק בכך שעל המשיב יפקח ויערוב לו גם ידיד של בנו, שאינו עובד ומתפרנס מקצבה.

4.החלטות בדבר חלופה למעצר של נאשם שנקבע כי הוא מסוכן – לאדם מסוים או לציבור – באות לאזן, ככל שניתן לעשות איזון כזה, בין עוצמת הסכנה לבין חוסנה של החומה הבאה למנוע את התממשותה של הסכנה. ההחלטה אינה פשוטה ואינה קלה במיוחד כאשר דברים אמורים באדם שהיה כל ימיו ישר דרך ולא נכשל בעבירה אך סר מן הדרך בשל צירוף יוצא דופן של נסיבות אישיות קשות. האם יש לראות בכך ליקוי טבוע באישיות שהיה כבוש במשך שנים ועלול לחזור ולהתפרץ, או כשלון חד פעמי ויוצא דופן שאין סיכוי שיחזור על עצמו? חזרתי ועיינתי, אפוא, בהחלטות ובטענות שהעלו בעלי הדין בפרשה שלפנינו וסבורני שאין בחלופה המוצעת – ובמיוחד בטיב הפיקוח ובאפשרות לממש את הערובות הכספיות – כדי למנוע את הסכנה. אכן, הרחקתו של המשיב ממגדל העמק, מקום מגורי המתלוננת, לבת ים יש בה טעם, אולם ביתר התנאים אין די. בנו של המשיב עובד כשומר במשך שמונה שעות ביממה ומן הסתם פרנסתו מצויה בדוחק, ואילו חברו המפקח הנוסף, המבוגר ממנו, אינו עובד כלל.

5.לפיכך, אני מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 14.9.04 ומורה כי המשיב ישאר במעצר עד תום ההליכים.