בש"פ 8500/03 מדינת ישראל נ. משה (בן יהושע) בר מוחה

1.בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' שפירא) החליט לפני ימים ספורים להורות על שחרורו של המשיב, הנמצא במעצר עד תום ההליכים, על מנת שיוכל להשתתף בטקס "חינה" העומד להיערך היום בקשר לחתונתה של אחותו, שתיערך מחר. על כך קובלת העוררת בערר זה.

2.ביום 19.11.02 הגיע המשיב יחד עם אחרים לחניה של בית כלשהו בחיפה וניסה להצמיד מטען של חומר נפץ למכוניתו של אדם ושמו יעקב קקון. בעת שניסה המשיב להתקין את המטען הוא התפוצץ. כתוצאה מכך, נקטעה ידו הימנית של המשיב, ראייתו נפגעה ורסיסים חדרו לאיברים שונים בגופו. בכתב אישום שהוגש כנגד המשיב וכנגד אנשים נוספים, הוא הואשם בעבירות של ניסיון לרצח, החזקת נשק, קשירת קשר לרצח ועוד. כתב האישום כולל אישומים נוספים, המתייחסים לאנשים אחרים, ביניהם אחיו של המשיב. האירוע הנזכר, כך על פי הנטען, היווה חלק ממאבק בין קבוצות של עבריינים. משהוגש כתב אישום נגד המשיב, הוחלט לעוצרו עד תום משפטו. בעקבות הפיצוץ, אושפז המשיב בבית חולים והוא ממשיך לקבל טיפול רפואי, תוך שהוא שוהה במרכז לרפואה של שירות בתי הסוהר.

3.המשיב ביקש מבית המשפט המחוזי בירושלים, כי יורה על שחרורו על מנת שיוכל להשתתף בחתונתה של אחותו, הנערכת כאמור מחר. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לגבי השתתפות בחתונה, אך התיר למשיב להשתתף בטקס "חינה" שייערך בשעות הערב היום. בית משפט קבע, כי המשיב יובא לאירוע בליווי של אנשי שב"ס. האירוע ייערך בבית פרטי, בנוכחות 15 בני משפחה בנוסף לחתן ולכלה. השיקול שעמד מאחורי ההחלטה היה שיקול שניתן לכנותו "הומניטארי".

4.בפני בית המשפט המחוזי ואף בפניי הוצג חומר מודיעיני מסוים המצביע על כך שקיים חשש להוציא את המשיב מכותלי הכלא, בנוסף לחשש העולה מכתב האישום. כפי שצויין, המשיב ניסה להטמין חומר נפץ במכוניתו של אחר, שהינו עבריין לפי טענת העוררת, וזאת בכוונה לגרום למותו. אותו אחר שמטען הוטמן במכוניתו, פעל אף הוא, כפי הנטען, בשיטות דומות כנגד אחרים. מדובר אם כן במאבק אלים ואף אלים מאוד בין עבריינים. מסתבר אם כן, כי רמת הסיכון הכרוכה בהוצאתו של המשיב לאירוע, בין היתר אף לאנשי הליווי מטעם השב"ס, הינה גבוהה. במצב דברים זה ואף לאור החומר המודיעיני שהוצג לי נראה, כי לא היה זה מן הראוי לאפשר למשיב ליטול חלק בטקס החינה. עם כל הצער בדבר, איני רואה מנוס מקבלתו של הערר.

5.לפיכך הנני מחליט לקבל את הערר ולבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי.