בש"פ 8518/99 מדינת ישראל נ. דודו שוקורון

1.המשיב עומד לדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של מעשה סדום, איומים, כליאת שווא, אונס והדחה בחקירה. לפי כתב האישום בוצעו עבירות אלה על ידי המשיב כלפי המתלוננת, הצעירה ממנו בשנים אחדות, במספר רב של מקרים, במהלך חברות שנמשכה כשנתיים וכללה יחסי מין מרצון.

2.המשיב נעצר עד תום ההליכים. שמיעת ההוכחות החלה באיחור רב, וגם לאחר מכן התנהל המשפט באיטיות, ולא נסתיים עד כה. לפיכך, סמוך לתום תשעה חודשים למעצרו של המשיב, פנתה המדינה אל בית המשפט בבקשה להאריך את מעצרו בתשעים ימים נוספים מיום 9.12.99.

3.ביום 8.12.99 קיימתי דיון בבקשת המדינה. באותו דיון נתתי החלטה כדלקמן:

"על דעת שני הצדדים, אני מבקש משירות המבחן שיכין תסקיר מעצר לקראת החלטתי בבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב (הנתון במעצר זה תשעה חודשים) בתשעים ימים נוספים.

בדיון שנערך בפני ביום 8.12.99 הציע בא-כוח המשיב כי המשיב ישוחרר מן המעצר בתנאים מגבילים. בין יתר התנאים, מציע בא-כוח המשיב כי המשיב (שמקום מגוריו בקרית-גת) ישהה במעצר בית מלא בבית אחותו במושב קדימה שבאזור נתניה. השאלה העיקרית שבפני בית המשפט היא, אם מעצר בית כזה, נוסף לערובות, יש בו כדי לנטרל את הסכנה הצפוייה למתלוננת מן המערער לתקופה שעד מתן פסק הדין במשפטו של המשיב.

שירות המבחן מתבקש להכין את תסקיר המעצר בהקדם.

עד מתן החלטתי בבקשה זאת אני מאריך, על דעת בא-כוח המשיב, את מעצרו של המשיב".

4.ביום 10.1.2000 נתקבל בבית המשפט תסקיר המעצר הנושא תאריך של אותו יום. בתסקיר אומר שירות המבחן, בין היתר כי המשיב שוהה בבית המעצר באגף נקי מסמים, כי התנהגותו תקינה וכי הוא עובר תהליך של התבגרות וקבלת אחריות לעצמו ולהתנהגותו. עוד נאמר בתסקיר המבחן כי קצינת המבחן התרשמה לחיוב מאחותו של המשיב, המתגוררת במושב קדימה, והיא מוכנה כי המשיב ישהה בביתה בתנאים של מעצר בית. התסקיר מסכם לאמור:

"אנו סבורים כי בשלב זה מסוכנותו של דוד אינה גבוהה, ויש לו כיום את הכוחות לעמוד בתנאים ומגבלות אשר יוטלו עליו. להערכתנו אחותו גילה וביתה יוכלו להוות חלופה נאותה למעצר".

5.עם קבלת התסקיר קבעתי מועד להמשך הדיון בבקשת המדינה להארכת המעצר. היום, בעת הדיון, הודיעה באת-כוח המדינה כי המתלוננת כבר נתנה עדותה. אף-על-פי כן, היא הוסיפה, עדיין לא פגה, להערכתה, המסוכנות של המשיב. לפיכך היא מתנגדת לשחרורו של המשיב מן המעצר ולו גם שחרור בתנאי החלופה שהוצעה ונבדקה על ידי שירות המבחן.

6.שקלתי את העמדה של באת-כוח המדינה. שיקול חשוב הוא שאין מדובר במעצר ראשוני. ההחלטה לעצור את המשיב עד תום ההליכים פג תוקפה לאחר תשעה חודשי מעצר. כדי להאריך את המעצר מעבר לכך נדרש טעם מיוחד. הטעם היחיד שבא בחשבון במקרה זה הוא המסוכנות של המשיב. אולם, לאור נסיבות המקרה, ובמיוחד לאור התסקיר של שירות המבחן, אני סבור כי מידת המסוכנות הצפוייה מן המשיב, בתנאים של מעצר בית במקום מרוחק ומגבלות נוספות, אינה מצדיקה את הארכת מעצרו.

7.לפיכך אני מחליט לשחרר את המשיב מן המעצר בתנאים הבאים:

א.המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אחותו במושב קדימה, ולא יצא מבית זה אלא לצורך השתתפות במשפטו או, לצורך אחר, באישור מוקדם של המשטרה.

ב.אחותו של המשיב ובעלה יחתמו על תצהיר בו הם מתחייבים לקבל את המשיב בביתם בתנאים של מעצר בית מלא, לפקח עליו שלא יצא את הבית בניגוד לתנאים ולהודיע למשטרה מיד אם המשיב יצא את הבית בניגוד לתנאים אלה, וכל זאת עד למתן פסק הדין במשפטו של המשיב.

ג.אחותו של המשיב ובעלה יתנו, כל אחד מהם, ערבות עצמית על סך 10,000 ש"ח להבטחת תנאי המעצר.

ד.סכום של 5,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית יופקד בקופת בית המשפט להבטחת תנאי המעצר.

ה.המשיב יפקיד את דרכונו, אם יש לו דרכון, במשטרה, ויאסר עליו לצאת את הארץ.

ו.אסור למשיב ליצור קשר טלפוני או אחר, במישרין או בעקיפין, עם המתלוננת.

ז.אם המשיב יפר את תנאי השחרור, הוא ישוב וייעצר עד סיום משפטו.