בש"פ 852/22 שי שושנה נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש כתב אישום המחזיק שני אישומים. האישום הראשון מייחס לו התפרצות לדירה בנסיבות מחמירות בכוונה לבצע גניבה, שוד בנסיבות מחמירות, היזק בזדון והחזקת סכין שלא כדין. האישום השני מייחס לו ניסיון התפרצות והתפרצות לאותה דירת מגורים זמן קצר לאחר האירוע נושא האישום הראשון, וכן ניסיון שוד בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי, לאחר עיון בחומר הראיות שהוצג לו ושמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים, הגיע לכלל מסקנה כי ביחס לאישום הראשון קיימת חולשה ראייתית מהותית. לא כן ביחס לאישום השני. בהינתן המעשים שביסוד האישום השני והעבירות המיוחסות לעורר, ממילא קיימת עילת מעצר של מסוכנות.

לנוכח מצוות המחוקק שלפיה יש מקום לבחון חלופת מעצר ככל שיש בה כדי להפיג את המסוכנות, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר מעצר, וכזה ניתן ביום 20.1.2022; במסגרתו התבקש שירות המבחן לבחון אפשרות של שחרור העורר לחלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני בבית משפחתה של בת זוגו של העורר בקריית ים, תחת פיקוחה ותחת פיקוח אמה ואחותו של בת הזוג. סופו של דבר, לנוכח הערכת שירות המבחן את מסוכנותו של העורר כגבוהה, ומשהתרשם שהמפקחות שהוצעו יתקשו להציב לו גבולות ולהתמודד עם הסיכון הנשקף ממנו, הגיע שירות המבחן לכלל דעה כי אין מקום להמליץ על שחרורו ממעצר וגם לא על מעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט המחוזי לא ראה מקום לסטות מן ההמלצה השלילית של שירות המבחן, זאת גם לנוכח עברו הפלילי הלא מבוטל של העורר חרף גילו הצעיר, ובתוך כך ראה לציין שאכן קיים קושי במפקחים שהוצעו מן הסיבות שעמד עליהן שירות המבחן. בהינתן האמור, בהחלטה מיום 24.1.2022 הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו; לאחר שבהחלטה קודמת, מיום 30.12.2021, הכריע בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה. על החלטות אלה נסב הערר שלפניי.

לאחר שמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים, מקובל עליי הניתוח שערך בית המשפט לעת הזאת בעניין התשתית הראייתית הלכאורית ביחס לכל אחד משני האישומים. כזכור בית המשפט קבע שביחס לאישום הראשון קיימת חולשה ראייתית מהותית, ואינני רואה סיבה לקבוע אחרת בשלב זה; ובה בעת קבע שקיימת תשתית ראייתית לכאורית בעוצמה תקינה ביחס לאישום השני, וזה היווה את הבסיס לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים. זו גם נקודת המוצא לדיון לפניי, ועם זאת אני סבורה כי בעניינו של העורר יש מקום לבחון אפשרות של מעצר בפיקוח אנושי ובהידוק של פיקוח אלקטרוני; אלא ששומה על העורר להציע מפקחים נוספים שתהיה בידם הפניות והסמכותיות הנדרשת לביצוע משימת הפיקוח. לדברי בא-כוח העורר יש בידו להציע מפקחים כאלה, ומשכך אני מורה על תסקיר משלים שבמסגרתו יבחן שירות המבחן את המפקחים המוצעים; וככל שיימצאו מתאימים, תיבדק היתכנות פיקוח אלקטרוני במקום החלופה המוצעת תוך פנייה מתאימה לבית המשפט המחוזי, שלאחריה יחליט בית המשפט כחוכמתו. תסקיר משלים יינתן תוך 30 יום.