בית המשפט העליון
רע"א 96 / 8522
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקשת
: רוכוורגר רוטמנטש חברה לבניין והשקעות בע"מ
נגד
המשיב : פקיד שומה תל-אביב 1
בקשת רשות ערעור על החלטת בית
המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד
השופטת ברכה אופיר) מיום 27.10.96
בעמ"ה 381/91, 305/91
בשם המבקשת: עו"ד יולוס
בשם המשיב:
פסק דין
1.המחלוקת בין בעלי הדין סבה סביב השאלה אם שומה על המבקשת לפתוח בהבאת ראיותיה - כמו שקבעה השופטת המלומדת - או דילמא מוטל נטל הבאת הראיות על המשיב - הוא פקיד שומה תל אביב 1.
למקרא ההודעה המפרשת את נימוקי השומה וכתב הערעור נמצא שהפלוגתה המהותית היא אם תשלומים מסויימים שהמבקשת שילמה לבעלי מניותיה הם אמנם "דמי ניהול וטיפול", כמו שהמבקשת טוענת, או תשלום של דיוידנדים, כמו שטוען פקיד השומה. אין המשיב טוען שמדובר במקרה שלפנינו ב"עסקה מלאכותית", כמשמעות דיבור זה בסעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) אך המבקשת טוענת שכפירת המשיב בסיווג התשלום כמוה כטענה בדבר קיומה של "עסקה מלאכותית"; אכן אין המשיב חולק על כך שאם יש לפרש את כפירתו בסיווג כטענה בדבר קיומה של "עסקה מלאכותית" עליו הנטל לפתוח בהבאת ראיותיו ואין המבקשת חולקת על כך שאם אין לפרש את הכפירה כטענה כזו שומה עליה להתחיל בהבאת הראיות שהרי מדובר בשאלה לבר-פנקסית: רע"א 1436/90 פ"ד מו(5) 101.
2.כמו לשופטת המלומדת נראה אף לי שיש להבחין בין טענות בדבר סיווג העסקה לבין טענות בדבר היותה של עסקה מלאכותית. כמו שהסביר פרופ' יורן המנוח במאמרו: ""סיווג שונה" של עסקה לצורך מס ומיקומה הנכון של "העסקה המלאכותית"": משפטים כרך כ', חוברת 1 בעמ' 43, אין אנו נזקקים לבחינת מלאכותיותה של עסקה בגדר סעיף 86 הנ"ל אלא לאחר שקבענו, כקביעה עובדתית, אם הכינוי בו כינו הצדדים את העיסקה נשוא המחלוקת הולם את תכנה. אם קבענו שהעסקה שנערכה היא שונה מהעסקה, כפי שהוגדרה על ידי הצדדים לה, תמוסה העסקה לפי המציאות העובדתית והמשפטית ואין כבר צורך להיזקק לסעיף 86; רק אם לפי הגדרות המשפט האזרחי ועובדות המס הרלבנטיות לא ניתן לסווג את העיסקה אחרת מכפי שסיווגה הנשום, מותר לבחון טענה של רשויות המס שמדובר בעיסקה מלאכותית; "הווה אומר: הסמכות להתעלם מעסקה מלאכותית היא סמכות שיורית..." (שם בעמ' 48).
3.במקרה שלפנינו לא טען המשיב שמדובר ב"עסקה מלאכותית" וכל טענותיו סבו סביב הסיווג הראוי של העסקה, השנוי במחלוקת בין בעלי הדין. בכגון דא על המבקשת לפתוח בהבאת ראיותיה הואיל ומדובר בשאלה עובדתית ומשפטית לבר-פנקסית.
רואה אני איפוא בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ואני דוחה את הערעור. המבקשת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד 20,000.- ש"ח.
ניתן היום ז בניסן תשנ"ז (14.4.97).
המשנה לנשיא
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96085220.
B03