בש"פ 8529/02 מדינת ישראל נ. ביבס וידל

1.זוהי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם מביניהם.

2.המשיב הואשם ביום 21.1.02 בעבירות של סחר, ייצוא ויבוא של סמים מסוכנים וכן החזקת סמים מסוכנים שלא לשימוש עצמי. מיוחסת לו מעורבות ביחד עם אחרים בעבירות סמים בהיקפים גדולים ביותר במישור בינלאומי. במסגרת מעורבות זו הפעיל המשיב בלדרים להעברת הסמים וניהל באמצעותם עסקות סמים גדולות מימדים אשר חצו מדינות ויבשות. הוא נעצר עד תום ההליכים ביום 12.2.02 בעילה של מסוכנות לציבור בשים לב לאופי החמור של העבירות בהן הואשם ולאחר שנמצא כי קימות ראיות לכאורה למעורבותו בהן.

מאז הקראת כתב האישום ביום 7.2.02 נקבעה ישיבת הוכחות במאי 02 אשר בוטלה עקב שירות מילואים של בא כוח המשיב. כתב אישום מתוקן הוקרא ב-9.6.02 ובעקבותיו נתקיים משפט זוטא ביום 16.7.02. נקבעו 3 מועדי הוכחות לחודש אוקטובר, ומועד נוסף לתחילת חודש נובמבר 2002. התביעה הביעה הערכתה כי המשפט צפוי להסתיים בתוך תקופת ההארכה המבקשת.

3.גם אם טוב היה אילו לוח הזמנים של בית המשפט המחוזי היה מאפשר קיום מועדי הוכחות סמוכים יותר זה לזה ובכך ניתן היה לעמוד במגבלת תשעת החודשים למעצר עד למתן פסק דין, אין זה מקרה בו ניתן לתלות את קולר העיכובים על צווארו של בית המשפט. משך הזמן של התנהלות המשפט נזקף במידה רבה לארועים אובייקטיביים שונים אשר גרמו להתמשכות ההליך, כמו למשל הגשת כתב אישום מתוקן שהצריך מועד הקראה נוסף, קיום משפט זוטא, ואילוצים שונים שמקורם בסניגוריה. בנסיבות אלה יש כדי להסביר ולתרץ את משך הזמן שחלף, כשאליהן מצטרף הקושי בקביעת מועדי דיון שמקורו בעומס הרב המוטל על בתי המשפט, המהווה נתון מערכתי בסיסי עמו יש להתמודד בשגרת ההליך השיפוטי.

מנגד לנתוני הרקע הקשורים להתמשכות ההליכים, עומד נאשם שמיוחסות לו עבירות סמים חמורות ביותר בהיקפים גדולים ביותר ואשר פעילותו חוצה את גבולות המדינה ומתפרשת על פני מדינות העולם. פעילות זו היא חלק מרשת עבריינית שלה זרועות מרכיבים נוספים. שחרורו של נאשם כזה מן המעצר בכל תנאי של חלופה כרוך במסוכנות ברורה ומיידית להישנות מעשי עבירה דומים. שיקולי בטחון הציבור המצדיקים המשך מעצרו של המשיב הם ללא ספק בעלי משקל מכריע במקרה זה, מה גם שהתמשכות המשפט מעבר ל-9 חודשים נעוצה בעיקרה באילוצים אובייקטיביים שונים הנובעים בחלקם המכריע מצרכי ניהול המשפט, ובתוכם צרכי הסניגוריה.

בנסיבות אלה, אני נענית לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב. המעצר מוארך בתשעים יום החל מיום 21.10.02 או עד למתן פסק הדין, לפי המוקדם מביניהם.