בש"פ 8533/00 רמי שוקרון נ. מדינת ישראל

הערר שהוגש לבית משפט זה, הוא על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שקיבל ערר על החלטת בית משפט השלום, ותוצאת ההליך היתה שהעורר נעצר עד תום ההליכים. כאן ראוי להבהיר, כי העורר קיבל בשעתו את ההזדמנות להלך חופשי, למרות שעל פי הנסיבות בגינן הובא לדין, ראוי היה לעוצרו. בית המשפט סבר כי נוצרו נסיבות המצדיקות הליכה לקראת העורר, על מנת לאפשר לו ליטול חלק בתהליך גמילה, בהנחה שהתמכרותו לסם היא הגורם לעבריינותו. אלא העורר חטא כשהפר את צו בית המשפט, ובעקבות כך נפתחו ההליכים מחדש, ובסופם הובילו למעצרו של העורר שנית.

עו"ד בן אור, באת כוחה המלומדת של המשיבה, הסכימה ברוב הגינותה להצעת בית המשפט, לפיה יתקבל הערר והעורר ישוחרר בתנאים שקבע בית משפט השלום. כאן המקום להדגיש, כי על פני הדברים לא סברתי שבית המשפט המחוזי נתפס לתוצאה שגויה, ואם בכל זאת החלטתי לקבל את הערר, היה זה משום שסברתי כי ראוי להעניק לעורר הזדמנות נוספת לפני שימוצה עמו הדין עד תום. כל שנותר לקוות הוא, שהחלטה זו תיפול על אוזניים קשובות, ולא, תמצא הדרך ההולמת להגיב על הפרה חוזרת של תנאי השחרור על ידי העורר.

התוצאה היא איפוא הערר מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי בטלה, והעורר ישוחרר בתנאים שנקבעו על ידי בית משפט השלום בנצרת, בהחלטתו מיום ח' חשוון תשס"א (6.11.2000).