פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8549/18
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
העוררת:
מאיה
אנייב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטותיו של
בית המשפט המחוזי ירושלים
במ"ת
37743-09-18 מיום
21.9.2018 ומיום 25.11.2018 שניתנו על-ידי השופט ר' כרמל
בשם העוררת:
עו"ד שלמה
פצ'בסקי
בשם המבקשת:
עו"ד נעימה
חנאווי
-כראם
החלטה
1.
לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) שנסוב על החלטותיו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט ר' כרמל ) במ"ת 37743-09-18
מיום 21.9.2018 ומיום 25.11.2018. בגדרן של החלטות אלה, האריך בית המשפט את תנאי השחרור של העוררת עד למתן החלטה אחרת, וקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לאישומים , חרף הכרסום שחל במשקל הראיות, וכי אין לשנות מתנאי שחרורה.
2.
ביום 21.9.2018 הוגש לאותו בית משפט כתב אישום נגד 7 נאשמים, ובהם העוררת, והוא מחזיק 12 אישומים . בכתב האישום יוחסו לעוררת סחר בבני אדם לשם הבאתם לידי מעשי זנות, עבירה לפי סעיף 377א(א) בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) (ריבוי עבירות); גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות, עבירה לפי סעיף 376ב(א) בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); החזקת מקום לשם זנות, עבירה לפי סעיף 204 לחוק העונשין; וכן סרסרות למעשי זנות, עבירה לפי סעיף 199(א)(2) לחוק העונשין.
3.
ביום 28.8.2018 נעצרה העוררת מאחורי סורג ובריח בחשד לעבירות שאחר כך יוחסו לה בכתב האישום, ומעצרה הוארך מספר פעמים. ביום 14.9.2018, בהחלטה שניתנה על-ידי השופט ר' יעקובי
בעמ"י
24798-09-18, שוחררה העוררת למעצר בית מלא בתנאים שיפורטו להלן. לתוצאה האמורה הגיע בית משפט קמא נוכח מצבה הרפואי המיוחד של העוררת: היריון מתקדם; צמצום החשש לשיבוש הליכי חקירה מצידה בהתחשב בהימשכות הליך החקירה; שחרורה של חשודה נוספת באותה הפרשה; וכן העובדה שהעוררת לא הובאה לדיון בערר בעניינה. משכך, הורה בית המשפט על שחרור העוררת בתנאים הבאים: מעצר בית מלא בבית אחותה עד ליום 17.9.2018; פיקוח בכל רגע נתון על-ידי האחות הנ"ל או על ידי גיסתה של העוררת; איסור על קשר כלשהו עם המעורבים בפרשה; התחייבות עצמית בסך 15,000 ₪; וכן ערבויות של אחותה וגיסתה בסך 15,000 ₪, כל אחת. ביום 17.9.2018 הסכימה העוררת לשהות בתנאי מעצר הבית עד ליום 21.9.2018 שבו, כאמור, הוגש נגדה כתב האישום.
4.
בד-בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה כי בית המשפט יורה על מעצר העוררת
באיזוק אלקטרוני ועל הוצאת צו שיעכב את יציאתה מן הארץ. באותו יום, הורה בית המשפט, במסגרת מ"ת
37743-09-18, על מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד העוררת, ובשעה מאוחרת יותר, נתן החלטת המשך אשר האריכה את תחולתם של תנאי שחרורה עד למתן החלטה אחרת.
5.
ביום 25.11.2018 הורה בית משפט קמא כי אין לשנות מתנאי השחרור בהם נתונה העוררת, וזאת למרות שחל כרסום בחומר הראיות נגדה.
6.
העוררת טענה לפניי כי אין לגביה ראיות לכאורה שעליהן ניתן לבסס את הגבלת חירותה במסגרת ההליך הפלילי אשר מתקיים בבית משפט קמא, וכי בכל מקרה מן הדין להסיר את המגבלה של מעצר בית. המשיבה סבורה אחרת. לדבריה, כתב האישום שהוגש נגד העוררת נתמך בראיות לכאורה; ואם תוסר מן העוררת המגבלה של מעצר בית, תגבר המסוכנות שנשקפת ממנה והיא עלולה אף לשבש את מהלכי משפטה.
7.
לא מצאתי ממש בטענות העוררת ביחס לראיות לכאורה. לעניין של מעצר עד תום ההליכים וחלופותיו, ראיות לכאורה, משמען ראיות אשר עומדות במבחן היפותטי של "אם נאמין": אם נאמין לראיות התביעה, האם יהא בהן כדי להצדיק את הרשעת הנאשם? (ראו בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(2) 133 (1996)). במקרה דנן, קיימת עדות שהעוררת היתה שותפה של שני הנאשמים האחרים בפרשה בהבאת נשים לישראל לשם העסקתן בזנות. עדות זו נמסרה על ידי בנם של אותם הנאשמים, ויש לה תמיכה עקיפה בדבריה של אחת מנאשמים אלו. ראיות אלו אינן כליל השלמות, אך הן עומדות בהצלחה במבחן של "אם נאמין", ואין בידינו מבחן אחר. העוררת טוענת כי הדברים שאמר אותו בן הם בגדר עדות מפי השמועה, אך בשלב זה הדבר איננו ברור. זאת ועוד: ייתכן שיחול כאן אחד החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה, מה גם שבהליך הנוכחי אין חשיבות מכרעת למחסומי קבילות אשר חלים במשפט פלילי גופו (ראו בש"פ
567/16 מלול נ' מדינת ישראל , פסקה 7ג (1.3.2016)).
8.
שונה המצב עם טענת העוררת ביחס למעצר הבית בהתחשב, בין היתר, בהיותה אם לתינוק בן יומו. אינני רואה כיצד הסרת מגבלה זו על חירות העוררת, בעודה זכאית לחזקת החפות, תעצים את הסיכון לשיבוש הליכי משפט או לביצוע עבירות נוספות דוגמת אלו שבהן היא מואשמת. הנני סבור כי את המגבלה הזו בהחלט ניתן להסיר תוך הטלת תנאים מגבילים נוספים, כמפורט להלן:
(א)
אחות העוררת, שעליה הוטל לפקח על העוררת בהיותה עצורה בביתה, וכן גיסתה של העוררת, תפקדנה בבית משפט קמא ערבויות חדשות בסך של 30,000 ₪ כל אחת, אשר תבואנה במקום הערבויות שנקבעו בהחלטת בית משפט קמא מיום 14.9.2018.
(ב)
העוררת תפקיד בבית משפט קמא התחייבות עצמית חדשה בסך של 30,000 ₪, אשר תבוא במקום ההתחייבות שנקבעה בהחלטת בית משפט קמא מיום 14.9.2018.
(ג)
כמו כן תפקיד העוררת בקופת בית משפט קמא ערבון בסך של 30,000 ₪ אשר יחולט במקרה של הפרת תנאי השחרור ממעצרה אשר נקבעו בהחלטת בית משפט קמא מיום 14.9.2018.
(ד)
האיסור על קיום קשר כלשהו עם המעורבים בפרשה, אשר הוטל על העוררת, יוסיף לעמוד בתוקפו עד תום ההליכים שלפני בית משפט קמא.
(ה)
הצו בדבר עיכוב יציאת העוררת מן הארץ, אשר ניתן על-ידי בית משפט קמא ביום 21.9.2018, יוסיף לעמוד בתוקפו עד תום ההליכים שלפניו והעוררת תפקיד בבית משפט קמא כל דרכון שברשותה.
9.
הערר מתקבל, אפוא, בתנאים שקבעתי בפסקה 8 לעיל.
ניתנה
היום, ה' בטבת
התשע"ט
(13.12.2018).
ש ו פ ט