פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8561/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996, בצירוף סעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול),
התשל"א-1971
תאריך הישיבה:
כ"ח בכסלו התש"ף
בשם המבקשת:
עו"ד סיגל בלום
בשם המשיב:
עו"ד אביגדור פלדמן
החלטה
1.
בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) , התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) ולפי סעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 ( להלן: חוק הנוער ),
ב- 45 ימים החל מיום 3.1.2020, או עד למתן פסק הדין ב תפ"ח 24276-01-19 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.
2.
ביום 10.1.2009 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, גניבה ושיבוש מהלכי משפט – עבירות לפי סעיפים 300(א)(2), 383 244 ו-29 ל חוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) - אותן ביצע בצוותא עם נאשם נוסף.
לפי המתואר בכתב האישום, ביום 23.11.2018 רצחו הנאשם הנוסף והמשיב – שהיה אותה עת קטין בן 17 שנים ו-8 חודשים – את פלונית, קטינה ילידת 2002, שהתגוררה עמם באותו כפר (להלן: המנוחה ), על ידי שיסוף גרונה ודקירתה מספר רב של דקירות בכל חלקי גופה, ולאחר מכן השליכו את גופתה לפח אשפה.
3.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של השניים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 10.1.2019 בית המשפט נעתר לבקשה והורה על מעצרם של השניים עד להחלטה אחרת, והורה על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. בתסקיר לא המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.
4.
בדיון שהתקיים ביום 5.3.2019 הסכים בא-כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, והסכים למעצר המשיב עד לתום ההליכים, תוך שמירת זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר. בהתאם לכך הורה בית המשפט על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו.
5.
ביום 16.6.2019 הגיש בא-כוח המשיב בקשה לשחרור המשיב ממעצר בטענה כי מדובר ב"מעצר בלתי חוקי", בהעדר ראיה הקושרת את המשיב באופן ישיר לביצוע העבירות. כמו כן נטען כי באי-כוחו הקודמים של המשיב, לא עיינו בחומר החקירה עת נתנו הסמכתם למעצרו עד תום ההליכים. בהחלטה מיום 24.6.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי ניתן להסתמך על הצהרות והסכמות באי כוחו הקודמים של המשיב, וכן נקבע כי נוכח החומרה של העבירה אין כל חלופת מעצר מתאימה בעניינו של המשיב, על אף היותו קטין.
על החלטה זו הוגש ערר על ידי המשיב לבית משפט זה. בדיון שהתקיים בערר ביום 30.6.2019 הגיעו הצדדים, לפי הצעת בית המשפט, להסכמה לפיה המשיב יחזור בו מהערר, ולאחר שיתקיימו חמש ישיבות הוכחות הקבועות בתיק העיקרי, יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר במעצרו (בש"פ 4342/19).
6.
ביום 2.7.2019 הוארך בהסכמה מעצרו של המשיב ב- 45 ימים, על יסוד
ההסכמות האמורות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת הדיון בערר הקודם.
7.
ביום 16.7.2019 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, אשר כוונה נגד התשתית הראייתית בעניינו של המשיב. ביום 23.7.2019 נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, ולא מתקיימים בעניינו טעמים המצדיקים את שחרורו לחלופת מעצר.
8.
על ההחלטה האמורה הגיש המשיב ערר לבית משפט זה, בו לא עמד על טענותיו לענין הראיות אך נטען כי בית המשפט קמא התעלם מקטינותו. בהחלטתו מיום 5.8.2019 הורה בית המשפט, כי בהתחשב בכך שחלפה כחצי שנה מאז התסקיר האחרון שהוגש בעניינו של המשיב, ייערך עד ליום 5.9.2019
תסקיר מעצר עדכני שעל יסודו " יבחן בית המשפט המחוזי על פי שיקול דעתו"
אם יש מקום להורות על חלופת מעצר או על מעצר בפיקוח אלקטרוני בעניינו של המשיב (בש"פ 5056/19).
9.
ביום 15.8.2019 הוארך מעצר המשיב בהסכמתו ב-45 ימים נוספים, ובסמוך לאחר מכן, ביום 26.8.2019, הוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר מעצר משלים, בו בחן שירות המבחן את החלופה שהוצעה על ידי בני המשפחה, מעצר בית בפיקוח אלקטרוני, והגיע למסקנה כי נוכח חומרת העבירה, ספק אם החלופה המוצעת יכולה לאיין את מסוכנתו.
10.
ביום 12.9.2019 דחה בית המשפט את הבקשה לעיון חוזר מטעם המשיב.
על החלטה זו הגיש המשיב ערר לבית משפט זה (בש"פ 6185/19). בד בבד הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של המשיב (בש"פ 6221/19). שתי הבקשות נדונו יחדיו, וביום 2.10.2019 דחה בית המשפט את עררו של המשיב והורה על הארכת
מעצרו של המשיב ב- 45 ימים.
11.
משחלפו 45 הימים, הגישה המדינה ביום 11.11.2019 בקשה נוספת להארכת מעצרו של המשיב. במקביל, הגיש המשיב בקשה נוספת לעיון חוזר. ביום 20.11.2019 קיבל בית המשפט בהסכמת המשיב את בקשת הארכת המעצר והורה על הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש (בש"פ 7481/19). ביום 25.11.2019 במסגרת הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בבקשת המשיב לעיון חוזר, נעתר בית המשפט לבקשת המשיב והורה על הגשת תסקיר מעצר עדכני בעניינו, ולאחר קבלת התסקיר, ונוכח העדר המלצה חיובית, דחה בית המשפט ביום 16.12.2019 את הבקשה לעיון חוזר.
12.
אשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי. ביום 19.12.2019 הסתיימה פרשת התביעה, ובית המשפט נעתר לבקשת הסנגורים לדחות את תחילת פרשת ההגנה ליום
23.1.2020. מועד נוסף נקבע ליום 12.2.2020.
13.
כעת מונחת לפניי בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב. בפתח הבקשה טוענת המדינה כי מעשיו של המשיב מעידים על רמת מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו לביטחון הציבור. לטענת המדינה מעשי המשיב והנאשם הנוסף לאחר הרצח מקימים גם יסוד סביר לחשש ששחרורו ממעצר יביא לשיבוש הליכי משפט או להימלטות מן הדין. עוד צוין כי
תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המשיב, מלמדים כי אין בחלופת מעצר או אף במעצר בפיקוח אלקטרוני כדי לאיין את מסוכנותו.
14.
בדיון שלפניי הפנתה באת כוח המדינה לנימוקי הבקשה כאמור, תוך שהודגש כי התיק מצוי "בישורת אחרונה", וכי פרשת ההגנה צפויה להסתיים במהלך שני דיוני ההוכחות הקרובים.
בא כוח המשיב עמד על גלגוליו הרבים והחריגים של הליך המעצר בעניינו של המשיב. נטען כי העדר יכולתו של שירות המבחן לעמוד על מניעיו של המשיב ולהבין את התנהגותו נוכח רקעו הנורמטיבי, אינם מצדיקים את מסקנתו השלילית ביחס לאפשרות של חלופת מעצר. בא כוח המשיב ציין כי אמנם מקובלת עליו ההערכה שפרשת ההגנה צפויה להסתיים במהלך שני הדיונים הקרובים, אך לטענתו אין הצדקה כי המשיב ימשיך לשהות במעצר עד לסיום ההליך.
דיון והכרעה
15.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר בתיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
16.
תיק זה עבר גלגולים רבים, וענין מעצרו של המשיב נבחן במספר חריג של הליכים בבית המשפט המחוזי ובבית משפט זה, לרבות במסגרת שלוש בקשות לעיון חוזר, כמפורט בתמצית לעיל. במסגרת הליכים אלה נבחנו ההיבטים השונים הנוגעים לענין, כולל במספר תסקירים של שירות המבחן לנוער, והמסקנה הייתה שאין מקום לשחרור המשיב לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני.
17.
למשיב מיוחסות עבירות חמורות מאוד – רצח, גניבה ושיבוש מהלכי משפט. וכפי שנפסק לא פעם, " רק במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן, ניתן יהיה להסתפק בחלופה למעצרו של מי שמואשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה, שהיא החמורה שבעבירו ת" (בש"פ 2646/97
עודה נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(1) 526, 528-527 (1997), להלן: ענין עודה ). כן נפסק כי רק בנסיבות יוצאות דופן יצליח נאשם ברצח לסתור את חזקת המסוכנות הטבועה בעבירה זו (ענין
עודה ; בש"פ 6804/18
קדיס נ' מדינת ישראל (17.10.2018)).
18.
אכן, המשיב היה קטין בעת ביצוע העבירות, וחוק המעצרים מונה קטינות נאשם כ"טעם מיוחד" העשוי להצדיק מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני, חלף החזקת העצור במקום מעצר , גם בעבירות אשר יש לגביהן חזקת מסוכנות (סעיף 22ב(ב) לחוק) . ברם, כפי שציין בית משפט זה (השופט י' אלרון ) בהחלטה על הארכת מעצר המשיב מיום 2.10.2019 (בש"פ 6185/19) –
"... כפי שנקבע בפסיקה 'קטינות לא מהווה חסינות', במובן זה שהחוק אינו אוסר על מעצרו של קטין עד תום ההליכים נגדו, במקרה שאין בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיין את תכליות המעצר... (בפסקה 32)
יצוין כי העבירות בוצעו על ידי המשיב עת היה על גבול הבגירות (בן 17 שנים ו-8 חודשים), וכיום הוא בן 18 וחצי שנים.
19.
כעולה מתיאור הדברים בכתב האישום, מדובר במעשה רצח מזוויע ואכזרי במיוחד של קטינה, על ידי שיסוף גרונה ודקירות רבות בכל חלקי גופה, כאשר לאחר מכן הושלכה גופתה לפח אשפה. מהות העבירות ונסיבות ביצוען מצביעות על מסוכנות מבצען, ואין בקושי בו נתקלו שירות המבחן וגורמי המקצוע להבין את התנהגות המשיב כדי להצדיק התעלמות ממסוכנות זו. וכן, תסקירי שירות המבחן לנוער שניתנו בעניינו של המשיב הגיעו למסקנה
כי אין בחלופת מעצר או אף במעצר בפיקוח אלקטרוני כדי לאיין מסוכנות זו .
נוכח האמור לא ראיתי צורך להיזקק לטענה הנוספת של המדינה בדבר חשש להימלטות מן הדין.
20.
אשר על כן, איני רואה מנוס מהארכת מעצרו של המשיב כמבוקש. מעצרו של המשיב יוארך אפוא ב- 45 ימים החל מיום 3.1.2020, או עד למתן פסק הדין ב תפ"ח 24276-01-19 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.
ניתנה
היום, כ"ח בכסלו התש"ף (26.12.2019).
ש ו פ ט