בש"פ 8581/00 איתמר אופנר נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה להקל בתנאי "מעצר בית" שהוטל על העורר בחלופת מעצר בה נקבעו תנאים נוספים. העורר מבקש כי יותר לו לצאת לעבודה.

1.העורר המואשם בסחר בסם מסוכן (70 גר' קנאבוס) שנמכרו על ידו לסוכן, שוחרר למעצר בית מוחלט אצל דודו עזוז אנג'ל ברחוב אברבנאל 10 ראשון לציון ביום 17.10.2000. בקשתו היא, שמקום "מעצר הבית" יוחלף לכתובת דירתו המשותפת עם אשתו בפירוד, שעזבה לדבריו את הדירה ברחוב קהילת קנדה 5 בבת-ים. הוא מציע כי שם ישגיחו עליו אחותו ואמו. המעביד המוצע על ידו כמי שיעסיקו, הוא כהן חיים מבית העסק "ספרי ניר", בניין פנורמה שדרות בן צבי 84 תל-אביב. המעביד המוצע, הביע בכתב הסכמתו להעסיק את העורר כעוזר נהג בחלוקת ספרים לחנויות ולמוסדות במשרה מלאה. הוריו ואחותו של העורר מתגוררים ברחוב וייצמן 6 בבת-ים, שם התגורר אף הוא לאחר שנפרד מאשתו.

2.עובדות נוספות הרלבנטיות לענייננו:

נקבעו במשפטו של העורר 2 מועדי הוכחות בתאריכים 29.3.2001 ו4.4.2001-. גם בהנחה שהמשפט יסתיים במועדים אלה, יש לקחת בחשבון תקופה נוספת לכתיבת פסק הדין ולגזירת הדין.

מעברו של העורר יש לציין, כי בדצמבר 98 דן בית משפט לנוער את העורר ללא הרשעה, לקנס בסך 400 ש"ח ולערבות בסך 300 ש"ח שלא יעבור עבירות לפי פקודת הסמים ושוטטות, שתי עבירות בהן הואשם, כאשר הסמים הם לצריכה עצמית.

במהלך "מעצר הבית" פקדה המשטרה את בית דודו והוא לא נמצא שם. מסתבר, על פי תעודה רפואית שהגיש, כי היה אותה עת בחדר המיון של בית החולים וולפסון בבת-ים.

3.א) עיון בכל החומר שהוגש ושקילת טענות באי-כוח הצדדים, הביאוני למסקנה, כי ראוי לאפשר לעורר לצאת לעבודה, אלא שיש להבטיח כי יציאתו לעבודה תביא תועלת לעורר ולא תגרום נזק לציבור. הוגש מטעם המעביד המוצע מכתב המביע נכונות לקבלו לעבודה, ללא הוספת התחייבות מצידו.

ב.אינני מוצאת שיש מקום להחליף את מקום שהותו של העורר אצל דודו. הדוד נמצא מתאים וכשיר לקבלו לביתו ופרט לאותו מקרה בו פנה העורר לחדר מיון, לא דווח על הפרה כלשהיא של תנאי חלופת המעצר. נמסר כי אחותו של העורר וגם אמו מוכנות לשמור עליו וכי בפועל אחותו שומרת עליו באופן שלא יפר את תנאי המעצר. אין מניעה שהדבר ימשיך להיעשות כשהוא שוהה בבית דודו.

ג.אין מקום להעבירו לבית הוריו בבת-ים, שם נעברה העבירה. הסביבה שם אינה מקום הולם לשהותו של העורר בשלב זה.

ד.אין מקום להעבירו למעצר בית בדירתו המשותפת עם אשתו בפירוד ולא ברור על מה ולמה מתעקש הוא לחזור לשם דווקא.

4.לאור האמור מוצאת אני כי בעקרון, אין למנוע מהעורר לצאת לעבודה אצל המעביד המוצע ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים שייבדקו על ידי בית משפט השלום, וייקבע כי מולאו:

א.העורר ישאר במעצר בית בבית דודו בכתובת הנזכרת בסעיף 1 להחלטתי ובהשגחתו. בית המשפט יברר אם יש צורך בהשגחה נוספת, אם היא ניתנת בפועל על ידי אחותו או אם יש מקום להוסיף כזו, אלא אם כן הבדיקה כבר נעשתה שאז אין צורך לעשותה שנית.

ב.העורר יוכל לצאת לעבודה בכל יום בין השעות 07:30 בבוקר עד 17:30 אחה"צ וביום ו' עד השעה 14:30 אחה"צ, כאשר הוא נאסף על ידי המעביד המוצע בבית דודו או על ידי מלווה כפי שבית המשפט יקבע, שילווהו מבית דודו עד למקום העבודה וכך גם בחזרה.

ג.לאחר שעות הנ"ל יהיה העורר נתון במעצר בית מלא, כאמור.

ד.המעביד המוצע יופיע בפני בית משפט השלום בתל-אביב-יפו. תיבדק התאמתו לפקח על העורר בשעות העבודה. הוא יתחייב לפקח עליו באותן שעות, ולדווח למשטרה אם יפר העורר את תנאי חלופת המעצר, ככל שהיא מתייחסת לשעות העבודה ולנוכחותו של העורר במקום העבודה. בית המשפט יבחן גם את סוג העבודה המוצעת, מבחינת התאמתה לעורר בהקשר לעניינו.

ה.יתר תנאי חלופת המעצר שהוטלו על ידי בית משפט השלום ב17.10.2000- יעמדו בעינם, ככל שלא ישונו על ידי בית משפט השלום בהחלטתו החדשה.

5.התיק יוחזר לבית משפט השלום לשם טפול באמור לעיל.