בש"פ 8587/13 מדינת ישראל נ. אחמד דינו

1.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפני (בנוכחות המשיב) החלטתי לקבל את הערר, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד מאתמול ולהותיר את המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח.

2.

יובהר, איני מקל ראש כלל ועיקר במצבו הבריאותי המורכב של המשיב, עליו ניתן ללמוד מחוות הדעת שהועברו לעיוני. ואולם, נחה דעתי כי על אף האמור לעיל, אין מדובר במי שאובחנה אצלו מחלת נפש והוא אף לא היה שרוי במצב פסיכוטי עת נבדק במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר 2012 בבית המעצר, וכן בלשכת הבריאות המחוזית ירושלים על-ידי סגן הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר א. וואש, ביום 13.11.2013. יצויין כי הפסיכיאטר המחוזי קבע כי המשיב אחראי על מעשיו ומסוגל לעמוד לדין.

3.

יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שבמקרה זה היה קיים ועדיין קיים קושי אובייקטיבי להעריך את מסוכנותו של המשיב, בפרט נוכח העדר שיתוף הפעולה מצידו.

הואיל וכך, יש ליתן משקל מהותי ביותר למסוכנות הנלמדת מן העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען. מסוכנות זו היא גבוהה ביותר, והיא – כשלעצמה – מלמדת כי ספק אם יש בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיינה.

4.

אשר על כן, אני מקבל את הערר כמפורט ברישא להחלטתי.

5.

שירות בתי הסוהר יתן דעתו למצבו הבריאותי של המשיב ויושיט לו את הטיפול הרפואי והפסיכיאטרי להם הוא זקוק בכפוף למגבלות האובייקטיביות, תוך שהשירות מביא בחשבון שהמשיב דובר את השפה הערבית בלבד.

6.

יובהר, אין באמור לעיל כדי לסגור את הדלת בפני המשיב לשוב ולעתור לבית המשפט קמא, היה ומצבו יתייצב וניתן יהיה להעריך את מסוכנותו כהלכה באמצעות הגורמים המתאימים, וכן את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר ואת התנאים המגבילים הראויים, היה ותימצא חלופה מתאימה כזו.