בש"פ 8595/05 מדינת ישראל נ. פלוני

בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.המשיב עומד לדין, יחד עם נאשם נוסף, בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, באשמת סחר בנשים למטרת זנות. לפי עובדות כתב האישום, סחרו הנאשמים באישה שהובאה מאוקראינה דרך מצרים באופן בלתי חוקי ו"מכרו" אותה תמורת סך של 6,500$ לשם העסקתה בזנות. העורר נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל) מיום 9.3.2003. בית המשפט ציין בהחלטתו כי המשיב הפך את הסחר בנשים לדרך חיים וכי תלויים נגדו מאסר על תנאי בן שנתיים ותיק נוסף בגין סחר בנשים.

2.משחלפו תשעה חודשי מעצר ומשפטו של המשיב טרם הסתיים, עתרה המבקשת להארכת מעצרו על פי סעיף 62 לחוק המעצרים. בהחלטתו מיום 11.6.2003 נעתר בית משפט זה (כבוד השופט א' א' לוי) לבקשה בחלקה והאריך את מעצרו של העורר עד ליום 15.7.2003, על מנת שבפרק זמן זה תקודם שמיעת התיק. בהחלטתו מיום 14.7.2003 קבע בית המשפט (כבוד השופט ס' ג'ובראן) כי אין סיכוי ששמיעת הראיות תסתיים במהלך תקופת ההארכה המבוקשת והורה כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם בחינת חלופת מעצר בעניינו של המשיב. בעקבות כך, שוחרר המשיב לחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" ובערבויות כספיות ואחרות, כפי שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' עמית) מיום 4.8.2003.

3.ביום 4.11.2003 לא התייצב המשיב לדיון שנקבע בתיק העיקרי ולאחר שמאמצים לאתרו עלו בתוהו, הותלו ביום 29.1.2004 ההליכים המשפטיים נגדו. בדיעבד התברר כי המשיב נמלט לאוקראינה תוך שהוא מסתייע לצורך כך בדרכון מזוייף. בטרם נמלט, הסתיימה שמיעת פרשת התביעה ונקבעו שני מועדים נוספים לשמיעת פרשת ההגנה ולחקירה נגדית נוספת של עדת תביעה. כשנה וחצי לאחר הימלטו, הוסגר המשיב ביום 14.3.2005 מאוקראינה לישראל ומעצרו הוארך מאז פעמיים על ידי בית משפט זה, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (ראו החלטה בבש"פ 2560/05 (כבוד השופטת ע' ארבל) מיום 6.4.2005 והחלטה בבש"פ 5502/05 (כבוד השופטת ע' ארבל) מיום 8.6.2005). במהלך תקופות ההארכה האמורות, קיים בית משפט קמא מעת לעת תזכורות בתיק, בשל מגעים שקיימו הצדדים לצורך השגת הסדר אך משלא נסתייעה השגתו, עתרו הצדדים לקביעת מועדים לשמיעת הוכחות. ביני לביני נקפה תקופת ההארכה האחרונה ועל כן, הוגשה הבקשה שבכאן להורות על הארכת מעצרו של המשיב פעם נוספת על פי סעיף 62 לחוק המעצרים.

4.מתוך הבקשה שהוגשה ומתוך טיעוני הצדדים בפני בדיון מיום 11.9.2005 התברר כי טרם נקבעו מועדים להמשך שמיעתו של התיק העיקרי וכן התברר כי קיימת אי בהירות באשר להמשך שמיעתו על ידי ההרכב המקורי. משכך, הוריתי בהסכמת הצדדים כי בית משפט קמא יקיים תזכורת בפניו ויבהיר את תמונת המצב, הן בעניין המועדים להמשך שמיעת התיק והן בעניין ההרכב שישמע אותו. דיון זה התקיים בבית המשפט המחוזי ביום 19.9.2005 ובאותו מועד התברר כי המשך שמיעת התיק על ידי ההרכב המקורי "איננו אפשרי מהרבה סיבות טובות" כדברי בית-משפט קמא ועל כן, צפוי התיק להישמע על ידי הרכב חדש (כב' השופט ש' טימן, שישב גם בראש ההרכב המקורי, וכב' השופטות ת' שפירא וש' ברוש, שהחליפו את כב' השופטות נ' אחיטוב וע' סלומון-צ'רניאק). עוד התברר כי בית המשפט המחוזי קיבל באותו דיון את עמדת הסניגור, שלא הסכים כי שמיעת התיק תימשך מן המקום שבו הופסק הדיון. בהקשר זה קבע בית-המשפט כי אף שהמשיב הוא שגרם להפסקת הדיון, זכאי הוא כנאשם שהשופטים אשר ידונו בעניינו יתרשמו באופן ישיר מן העדים כולם. על כן הורה בית המשפט המחוזי כי יש לחזור ולשמוע את התיק מתחילתו. בית המשפט הוסיף וקבע כי יידרשו לכך ארבעה ימי דיונים וכי כיוון שיומנו עמוס לעייפה אין מנוס מקביעת דיונים אלה במהלך חודש אפריל בשנה הבאה (25.4.2006, 26.4.2006, 27.4.2006).

5.במצב הדברים שנוצר, מתבקשת למעשה עתה הארכת מעצרו של המשיב לפרק זמן נוסף של תשעים ימים הנמנים מיום 10.9.2005, מבלי שבמהלך תקופה זו יתקיים דיון כלשהו בעניינו. יתרה מכך, נראה כי אם תתמיד המבקשת בעמדתה כי יש לסיים את שמיעת המשפט בעוד המשיב נתון במעצר, תידרשנה שתי תקופות נוספות של הארכה לשלושה חודשים בכל פעם, אשר רק במהלך האורכה השנייה מביניהן יתקיימו הדיונים שנקבעו כמפורט לעיל. נזכור כי המשיב נתון במעצר מאז שהוסגר לישראל ביום 14.3.2005, ולוח הזמנים שהותווה משמעותו כי המשיב ישהה במעצר למעלה משנה תמימה, טרם שיתחדש משפטו בחודש אפריל 2006. תוצאה זו קשה היא מאוד ויש בה משום פגיעה מהותית בחירותו של המשיב, כמי שחזקת החפות עומדת לו כל עוד לא הורשע בדין. דא עקא, המשיב אחראי במידה לא מבוטלת למצב הדברים שנוצר, משום שהפר בעבר את האמון שניתן בו ונמלט מן הארץ לאוקראינה בעיצומו של המשפט שהתנהל בעניינו. מהלך זה מצידו של המשיב ופרק הזמן שחלף עד שנתפס והוסגר לישראל יצרו מציאות חדשה אשר בה לא ניתן עוד, על פי קביעתו של בית משפט קמא, להוסיף ולשמוע את הדיון מן המקום שבו הופסק ובפני ההרכב המקורי ששמע אותו. משנדרשת שמיעתו של המשפט מתחילתו בפני הרכב חדש שיומנו עמוס לעייפה, הגענו עד הלום.

6.אודה על האמת כי לוח הזמנים שקבע בית משפט קמא לשמיעת המשפט מחדש, מעורר בעיני קושי ממשי ובנסיבות אלה, אילו שוכנעתי כי ניתן להפיג את החשש להימלטות נוספת מצד המשיב, הייתי מורה על שחרורו לחלופת מעצר. במהלך הדיון טען המשיב בהקשר זה כי אין להסיק מהימלטותו הקודמת כי לא ניתן לסמוך עליו והסביר כי יציאתו החפוזה מן הארץ לאוקראינה נבעה ממצוקה אישית קשה נוכח העובדה שאשתו ושתי בנותיו הפעוטות השוהות באוקראינה חלו במחלת השחפת ונזקקו באופן דחוף לעזרתו. לתמיכה בטענתו הציג המשיב מסמכים שונים וניתנה לו שהות להציג תרגום של אותם מסמכים לעברית. כמו כן ניתנה למבקשת שהות להתייחס לאמור במסמכים אלה. מתוך תרגום המסמכים שהוצג בהודעות המשיב מיום 3.10.2005 ומיום 6.10.2005 עולה כי שתיים מבנותיו הוצאו מחזקת אימם והועברו לבית יתומים למשך תקופה מסויימת. עוד עולה מן התרגום שהוצג כי אשתו של המשיב ושתיים מבנותיו טופלו בבית חולים לחולי שחפת וכי המשיב שהה עימן במשך כל תקופת האשפוז. תרגום של מסמכים נוספים שהוצגו מלמד כי המשיב הודיע על מצבו המשפחתי למשטרה האוקראינית וכן לעורך-הדין שייצג אותו שם. המבקשת מצידה הדגישה בהודעה שהגישה בתגובה לתרגומים שהוצגו כי בפרק הזמן הקצר שעמד לרשותה לא עלה בידה לבדוק את אותנטיות המסמכים ואת נכונות התרגום. יחד עם זאת, ציינה המבקשת כי המסמכים שהוצגו מעלים תמיהות רבות באשר לגרסה שמסר המשיב לעניין סיבת בריחתו מישראל לאוקראינה. המבקשת הוסיפה והצביעה על סתירות העולות בין גרסתו הנוכחית של המשיב ובין דברים אחרים שמסר בהקשר זה בהזדמנויות קודמות. כך, בהליך חילוט הערבויות בעקבות ההימלטות טען המשיב כי הימלטותו נבעה מכך שהושמעו איומים על חייו וכאשר נעצר על ידי שלטונות אוקראינה טען כי הגיע לבקר את מכריו, ולא הזכיר אף ברמז את מצב החירום המשפחתי לו הוא טוען עתה. אכן, סתירה זו בין הסבריו השונים של המשיב לבריחה לא יושבה על ידו ומטעם זה אני סבורה, לא בלי היסוס, כי לעת הזו אין מנוס מלהורות על המשך המעצר, משום שהמשיב לא הצליח להפיג את החשש הממשי הקיים להימלטותו מאימת הדין, היה וישוחרר בשנית. יחד עם זאת, ובשל הקשיים שעליהם הצבעתי מבחינת לוח הזמנים לשמיעת המשפט, אני מוסיפה ומורה למבקשת לבחון לעומקם של דברים את המסמכים שהוצגו על ידי המשיב לעניין הנסיבות האישיות הקשות שפקדו אותו ואת משפחתו השוהה באוקראינה, על מנת לשוב ולשקול מחדש את עמדתה בעניין המשך מעצרו, היה ויתברר כי מדובר במסמכים אותנטיים ובמצב דברים אמיתי, כנטען על ידו.

מעצרו של המשיב יוארך, אפוא, בתשעים ימים החל מיום 10.9.2005 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1184/02 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.