בש"פ 8601/08 יוסף עמרני נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.8.2008 (השופט ח' כבוב) אשר דחה ערר שהגיש העורר על החלטתו של בית משפט לתעבורה בתל-אביב-יפו לדחות בקשה לעיון חוזר בהחלטה לפסול את העורר מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הערר הוגש ביום 12.10.2008.

1.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 1.2.2008 בשעה 4:00, נהג העורר ברחוב הר ציון בתל-אביב בהיותו שיכור. עוד נטען בכתב האישום כי בבדיקת נשיפה שנערכה לעורר נמצא ריכוז של 560 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (ריכוז העולה על המותר בחוק). ביום 3.2.2008, לאחר שימוע במשטרה, נפסל העורר מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום.

2.

עם הגשת כתב האישום, ביום 12.2.2008, עתרה המשיבה בבקשה להארכת הפסילה עד תום ההליכים המשפטיים נגד העורר. בהחלטתו מיום 14.5.2008 נעתר בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו לבקשה (השופטת נ' פראג לבוא) בקובעו כי הראיות נגד העורר – דו"ח הפעולה של המשטרה, תוצאות בדיקת הנשיפה ודבריו בעת העיכוב ובעת השימוע – מוכיחות לכאורה את המיוחס לו. בהקשר זה ציין בית המשפט כי בעת העיכוב אמר העורר "אין לי מה לומר. אני בן 40. אף פעם לא נתפסתי על אלכוהול ואני לא עושה שטויות" וכי בעת השימוע הוסיף ואמר "אני ממש מתנצל ומצטער, זה לא יקרה יותר". עוד קבע בית המשפט כי נסיבות ביצוע המעשים המיוחסים לעורר מלמדות כי המשך נהיגתו תסכן את הציבור. מטעמים אלה, הורה בית המשפט על פסילתו של המשיב מלהחזיק או לקבל או רישיון נהיגה לתקופה של שנה או עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, לפי המוקדם.

3.

העורר הגיש ערר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אולם בדיון מיום 26.5.2008 חזר בו העורר מן הערר. ביום 6.7.2008 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת הפסילה. בבקשתו טען העורר כי נפל פגם בביצוע בדיקת הנשיפה. פגם זה, כך טען העורר, מחליש את הראיות נגדו ומחייב לבחון מחדש את החלטת הפסילה. עוד טען העורר כי הוא עובד כנהג ועל כן פסילתו מלהחזיק רישיון נהיגה פוגעת בחופש העיסוק שלו פגיעה קשה ובלתי מידתית. בהחלטתו מיום 28.7.2008 דחה בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (השופטת נ' פראג לבוא) את הבקשה לעיון חוזר בקובעו כי "לא התגלו עובדות חדשות ולא נשתנו נסיבות" ובציינו כי העורר חזר בו מן הערר שהגיש. העורר לא אמר נואש והגיש לבית המשפט המחוזי ערר על ההחלטה לדחות את בקשתו לעיון חוזר בהחלטת הפסילה. בהחלטתו מיום 28.8.2008 דחה בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב) את הערר בקובעו כי העורר לא הצביע על נסיבות חדשות המצדיקות לקבל את בקשתו לעיון חוזר בהחלטת הפסילה. יחד עם זאת, העיר בית המשפט המחוזי כי נוכח טענתו של העורר לחפותו, מן הראוי היה לקצוב את תקופת הפסילה לפרק זמן של שישה עד תשעה חודשים ולהאריך מעת לעת את תקופת הפסילה, ככל שנדרש הדבר, תוך הטלת נטל השכנוע בהקשר זה על המשיבה. נגד החלטתו זו של בית המשפט המחוזי מופנה הערר שבפניי.

4.

העורר טוען כי הוא עובד לפרנסתו כנהג וכי פסילתו מלהחזיק רישיון נהיגה פוגעת פגיעה קשה בפרנסתו. בהקשר זה מציין העורר כי הוא נשוי ואב לארבעה ילדים וכי הוא מפרנס יחיד במשפחתו. העורר סבור כי אם לא תסתיים תקופת הפסילה במועד קרוב הוא יפוטר מעבודתו. העורר שב וטוען כי בדיקת הנשיפה לא בוצעה תוך הקפדה מלאה על ההוראות. פגם זה מביא לטענתו לכרסום בראיות נגדו. העורר מפנה לקביעתו של בית משפט קמא לפיה מן הראוי היה לקבוע תקופת פסילה קצרה וטוען כי משקבע כך בית המשפט, היה עליו לקצר את תקופת הפסילה. מטעמים אלה מבקש העורר להורות על ביטול פסילתו מלהחזיק רישיון נהיגה.

5.

לא מצאתי פגם המצדיק התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. גם לדעתי אין כל עילה לעיון חוזר. הפער בין פסילה ל-9 חודשים (עליה המליץ השופט כבוב, על דרך העקרון) לבין פסילה לשנה אינו כזה שמצדיק חריגה מכל הכללים הנוגעים לעיון חוזר. מעבר לצורך: הראיות בענייננו מבוססות גם על אמרי פיו של העורר עצמו.

6.

הערר נדחה.