בש"פ 8608/01 אלסיה סטרלקובסקיה נ. מדינת ישראל

העוררת היא אחת מעדי התביעה במשפט שעתיד להתקיים בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב, נגד אחד - ארקדי צ'יבס, באשמת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות למעשי זנות, כליאת שווא וסחיטה באיומים. בידה של העוררת היתה אשרה לשהייה בישראל, אך תוקפה פג ביום 26.10.01, ובמהלך החקירה נתפס דרכונה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיבה לחייב את העוררת להפקיד את דרכונה, ולאסור עליה לצאת את הארץ, וכל זאת עקב קיומו של חשש שהיא תעזוב את ישראל עוד בטרם מסירת עדותה. על החלטה זו הוגשה בקשה לעיון חוזר, ובית המשפט המחוזי הותיר את החלטתו הראשונה על כנה.

הערר המונח בפני הוא כנגד אותה החלטה, והעוררת חזרה וביקשה להשיב לה את דרכונה, בנימוק שהיא עומדת להינשא לאזרח ישראל, והדרכון דרוש לה על מנת להגיש בקשה לאשרת ישיבה. מאותו טעם, הנישואין לאזרח ישראלי, סבורה העוררת, כי אין בסיס לחשש שהיא תעזוב את ישראל, הואיל ומטרתה הפוכה, לקבוע את מרכז חייה כאן.

לא שוכנעתי מנימוקי העוררת, הואיל והמשטרה מסרה לידה העתק מאושר של דרכונה, ולא נטען בפני כי עם מסמך זה היא נדחתה על ידי משרד הפנים. זאת ועוד, באת-כח המשיבה הצהירה כי אם העוררת תיתקל בבעיה כלשהי במשרד הפנים, הנובעת מכך שהדרכון אינו נמצא בידיה, יתייצב באותו משרד, לאחר תיאום מוקדם, שליח מטעם המשיבה עם הדרכון המקורי. אני סבור שהסדר זה הוא סביר, באשר יש בו כדי לענות על הצורך להבטיח את הופעתה של העוררת למסירתה של עדות, מבלי לפגוע בחייה השוטפים ובתוכניותיה.

הערר נדחה.