בש"פ 8624/01 מדינת ישראל נ. חסן אבועסא

על חומרתן של העבירות אשר יוחסו למשיב אין צורך להרבות מילים. הוא איים על עובדיו של מוסך, גרם נזק לרכוש, והצית את מכוניתו של בעל המוסך, רק משום שהמתלוננים טענו כי ליקוי נוסף שגילה המשיב ברכבו, אינו נובע מעבודה שהם ביצעו ברכב זה.

זוהי התנהגות בריונית שיש בה להעיד על מסוכנותו של המשיב, ועל כן מקובלת עלי השקפתה של העוררת בדבר קיומה של עילת מעצר, כפי שהשקפה זו היתה מקובלת גם על בית המשפט המחוזי. חרף זאת, היה מצווה בית המשפט לבדוק אם המעצר הוא תרופתו היחידה של המשיב או שניתן להשיג את מטרת המעצר על-ידי שימוש בחלופה אחרת.

החלטתו של בית משפט קמא בסוגייה זו היתה מלווה בהתלבטות, ונראה כי מה שהכריע את הכף לזכות המשיב היו הערכותיו של שירות המבחן. אכן, לנוכח מסוכנותו של המשיב ניתן היה גם להגיע להחלטה שונה, אך משהתרשם בית המשפט המחוזי בחיוב מאמינותה של חלופת המעצר, לא ראיתי מקום להתערבותי.

הערר נדחה.