בש"פ 8625/04 בני קקיאשוילי נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו) לפיה הוחלט על מעצר העורר עד תום ההליכים. העורר טוען נגד התשתית הראייתית, וכנגד החלטת בית המשפט שלא להורות על חלופת מעצר בעניינו.

2.כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרעה לשוטר וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. על פי האמור באישום, בתאריך 5.9.04, בסמוך לשעה 18:45, נהג העורר ברחוב העצמאות בבאר שבע במהירות ובצורה מסוכנת. בצומת הרח' אסף שמחוני חלף על פני רכב משטרתי, אשר ביקש לפנות ימינה לרח' העצמאות. כשהבחין בו העורר, סטה בחדות שמאלה, תוך שכמעט פגע ברכב המשטרתי. השוטר הפעיל את האורות הכחולים והסירנה והחל לנסוע בעקבות העורר ולסמן לו לעצור. העורר לא ציית לכך, והמשיך בנסיעה מהירה ופרועה. הוא נסע ברחוב דו-סטרי, ובמהלך נסיעה זו, כדי לעקוף רכב הנוסע מלפניו, סטה במהירות לנתיב הנגדי, תוך שגרם לנהג רכב בנתיב הנגדי לסטות ממסלולו כדי למנוע התנגשות. בצומת הטייסים, נאלץ העורר לעצור עקב עומס כלי רכב אשר חסמו את דרכו. השוטר עצר במקביל לרכב העורר, פנה אליו, ודרש ממנו לעצור, אך העורר השיב "אני בורח, לא עוצר, תתפוס אותי", והמשיך בנסיעתו כאשר התנועה איפשרה זאת. העורר נעצר בצומת המשחררים-מוריה, מאחר שכלי רכב רבים חסמו את הצומת.

3.עם הגשת כתב האישום, בקשה המדינה את מעצר העורר עד תום ההליכים. תשתית ראיות התביעה התבססה בראש וראשונה על עדות השוטר שדלק בעקבות העורר אשר נתמכה על ידי עדויות שני שוטרים נוספים שהגיעו למקום והיו עדים לדו-שיח בין השניים. העורר עצמו לא שיתף פעולה בחקירתו ונמנע ממתן גרסה ברורה.

4.בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי תשתית ראיות התביעה בעניינו של העורר הינה מספקת, כי קימת לגביו עילת מעצר מפאת מסוכנותו ונוכח היחס הבוטה והמזלזל שהפגין כלפי מערכות אכיפת החוק, ובהינתן עברו הפלילי המכביד, הכולל 9 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, סמים, החזקת נשק תקיפת שוטר, ועוד. כן התחשב בעובדה כי על העורר נגזר ביוני 1997 עונש מאסר של 5 שנים אשר נסתיים בשנת 2000. בית המשפט שלל חלופת מעצר שהוצעה בבית הורי העורר, אשר לא נמצאו כבעלי סמכות פיקוח מספקת כלפי העורר. לאור כל אלה, החליט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

5.בערר טוען העורר כי אין לראות בתשתית ראיות התביעה משום תשתית ראייתית מספקת וכי ראוי לחזור ולשקול חלופות מעצר בעניינו באמצעות תסקיר מעצר נוסף. המדינה מתנגדת ועומדת על מעצרו של העורר.

6.דין הערר להידחות. תשתית ראיות התביעה מספקת לצורך הליך המעצר, ועולה ממנה מסוכנות מובנית של העורר כלפי שלומו ובטחונו של הציבור. נהיגתו הפרועה בכבישי העיר, תוך סיכון ישיר ומיידי של חיי אדם, ותוך התעלמות מופגנת ובוטה מהוראות אנשי משטרה, מחייבת את בידודו של העורר כדי לגונן על הציבור מפניו. התנהגותו חסרת המעצורים, בד בבד עם יחסו המתריס כלפי רשויות אכיפת החוק, אינם מניחים יסוד אפשרי לקיומה של חלופה אשר תקנה רמת בטחון מספקת לחברה מפניו. מסקנה זו מתחזקת גם מעברו הפלילי העשיר, ומהעובדה כי גם מאסר בפועל ארוך לא הועיל להחזירו לאורח חיים נורמטיבי. בנסיבות אלה, אין מקום לשחרור העורר בחלופה, יש לאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי, ולהותירו במעצר עד לסיום משפטו.