החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8672/11 חיים עדן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים - תסקיר מעצר נוסףערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשת מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר על מעצרו של העורר עד תום ההליכים התקבל בחלקו. נקבע כי לאור טעויות שנפלו בתסקיר המעצר בנוגע לעברו של העורר, וטענת האפליה ביחס לנאשם האחר, יוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לשם עריכת תסקיר מעצר נוסף. שיקול הדעת הסופי נותר בידי בית המשפט.

העובדות

העורר נעצר עד תום ההליכים בגין כתב אישום המייחס עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם סחיטה, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. בתסקיר המעצר נכתב כי לעורר עבר של אלימות ותיקי חקירה פתוחים בעבירות אלימות, בעוד שלא הורשע מעולם בעבירת אלימות ולא יוחס לו מעשה אלימות בכתב האישום. התובעת הסכימה לטעות בתסקיר, אך טענה כי בית המשפט היה מודע לכך והורה על מעצר מטעמים נוספים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לשם עריכת תסקיר מעצר נוסף לאור טעויות בתסקיר המעצר הראשון ואפליה לכאורה ביחס לנאשם האחר?

הלכות

  1. 1

    מקום שנפלו טעויות מהותיות בתסקיר המעצר, הנוגעות לעברו הפלילי של העורר, ראוי לאפשר לשירות המבחן לערוך תסקיר נוסף ולהביע דעתו, גם אם שיקול הדעת הסופי נתון לבית המשפט.

    ״ראוי לאפשר לשירות המבחן להביע דעתו בדרך עריכת תסקיר מעצר נוסף״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • תסקיר מעצר
  • שירות המבחן
  • הפרת תנאי שחרור
  • איחוד אישומים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

8672/11

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

העורר:

חיים עדן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי באר

שבע בתיק מ"ת 52327-09-11 שניתנה על ידי כב' השופט א' איינפלד

תאריך הישיבה:

ט"ו כסלו תשע"ב (11.12.2011)

בשם העורר:

עו"ד גילת וקסלר

בשם המשיבה:

עו"ד עידית פרג'ון

החלטה

1.

מונח לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק מ"ת 52327-09-11 שניתנה על ידי כב' השופט א' איינפלד , לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. כתב האישום מייחס לעורר ולנאשם אחר ביצוע עברות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם סחיטה, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות – הכול לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977.

בפתח הדיון הודיעה הסנגורית שמאז מתן ההחלטה בעניינם של העורר והנאשם האחר הוגש כתב אישום נגד נאשם נוסף, ובית המשפט המחוזי הורה על איחוד האישומים בתיק העיקרי.

בהודעת הערר בכתב התייחסה הסנגורית לשאלת קיומן של ראיות לכאורה, אך בדיון בעל פה התמקדה בשני טיעונים אחרים. האחד, שחרורו של הנאשם האחר שהואשם יחד עם העורר בכתב האישום המקורי. והשני, טעויות שנפלו בתסקיר המעצר. על פי הכתוב בו, לעורר עבר של אלימות, ומספר רב של תיקי חקירה פתוחים בעברות אלימות. הסנגורית הדגישה שהעורר לא הורשע אי פעם בעברת אלימות. המידע ביחס לתיקי המב"ד אינו נכון, ולא יוחס לו בכתב האישום ביצוע מעשה אלימות במו ידיו.

התובעת הסכימה שנפלה טעות בפרטי התסקיר האמורים, אך השיבה שבית המשפט המחוזי היה מודע לכך, וחרף זאת הורה על מעצרו של העורר בשל נימוקים אחרים, ובהם עברו הפלילי לרבות הרשעותיו בהפרת תנאי שחרור.

2.

נדמה כי כוחם המצטבר של שני הטיעונים שהוצגו על ידי הסנגורית מוביל למסקנה כי יש לקבל את הערר באופן חלקי. רוצה לומר, ומבלי להביע עמדה, כי אף אם יש היגיון בהבחנה שערך בית המשפט המחוזי בין העורר לנאשם האחר, דווקא בשל הרגישות לטענת האפליה בהליך מעצר עד לסיום ההליכים, נראה כי נכון יהא להורות ששירות המבחן יערוך תסקיר מעצר נוסף. בהקשר זה יצוין כי מלשון התסקיר עולה כי ייתכן שעברו הפלילי של העורר, כפי שהוצג בצורה מוטעית לפניו, השפיעה על המלצת השירות. בנוסף, הסנגורית הציעה חלופות נוספות שטרם הועלו בהליך קמא.

אשוב ואדגיש שאינני מביע עמדה לגבי התאמת חלופות אלו למקרה הנידון. ברם, כפי שציינתי, ראוי לאפשר לשירות המבחן להביע דעתו בדרך עריכת תסקיר מעצר נוסף. זאת על אף ששיקול הדעת הסופי בנושא מעצר עד לסיום ההליכים נתון לבית המשפט.

3.

הערר מתקבל באופן שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי. שירות המבחן יערוך תסקיר נוסף. בית המשפט המחוזי יקבע מועד חדש לדיון ולשם כך יזמין את באי כוח הצדדים והעורר עצמו.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ב (11.12.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1מקום שנפלו טעויות מהותיות בתסקיר המעצר, הנוגעות לעברו הפלילי של העורר, ראוי לאפשר לשירות המבחן לערוך תסקיר נוסף ולהביע דעתו, גם אם שיקול הדעת הסופי נתון לבית המשפט.