בש"פ 8674/08 מדינת ישראל נ. מוחמד קזאז

בקשה להארכת מעצרם של מוחמד קזאז (להלן: המשיב 1 ) ושל אייד חמאד (להלן: המשיב 2 ) ב-90 ימים מיום 21.10.2008, או עד למתן החלטה ב-ת"פ 1483/08 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

כתב האישום

1.

כתב האישום, שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב-יפו ביום 13.10.2008 מייחס למשיבים עבירה של התפרצות למקום מגורים לביצוע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), עבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, עבירה של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין, עבירה של החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 409 לחוק העונשין. בנוסף, למשיב 1 מיוחסת עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק העונשין ועבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 10.1.2008 בסמוך לשעה 09:30 הגיעו המשיבים יחד עם סעיד חמאד, שאינו משיב בבקשה זו (להלן: סעיד ) ברכב סובארו (להלן: הרכב ) לביתו של גרי רוסולוט, דיפלומט בשגרירות צרפת בישראל (להלן: המתלונן ) ביפו. המשיבים פרצו לביתו של המתלונן על ידי שבירת המנעולים בדלתות המרפסת ונכנסו פנימה. בעוד המשיבים תרים אחר רכוש יקר ברחבי הבית ובדרכם מזיקים לרכוש המתלונן, הפתיע את המשיבים השוטר רונן ציון (להלן: שוטר 1 ). השוטר 1 הבחין בסעיד שהחזיק בידיו מחשב נישא, אזק אותו למעקה הבית, והמשיך בניסיון לתפוס את המשיבים. המשיב 2, שהבחין בשוטר 1 שבא בעקבותיו, ברח ממנו לקומה השנייה, סגר בפניו את הדלת וקפץ דרך החלון החוצה. כתוצאה מהקפיצה, נפצע המשיב 2 ורגלו גובסה. המשיב 1 ניסה להימלט מהבית ותוך כדי בריחתו משלושה שוטרים שרדפו אחריו, זרק עליהם חול ואבנים ופגע בהם. כאשר נתפס המשיב 1 על ידי השוטרים הוא התנגד למעצר, דחף את השוטר אלכס פוטריאנסקי ואמר לו "אני עוד אראה אתכם ביפו", בהמשך אמר דברים דומים לשוטר נוסף. המשיב 1 החזיק בעת שנתפס 600 יורו ו-200 ש"ח ששייכים למתלונן. בסך הכל נתפסו ברשות המשיבים וסעיד 1,000 יורו, 1,200 דולר, מחשב נישא וכרטיסי אשראי שהם רכוש המתלונן. ברכב החזיקו המשיבים וסעיד כלי לחיצה הידראולי העשוי לשמש לפריצה אלימה של דלתות או חלונות, וכן לום היכול לשמש לשבירת מנעולי תלייה.

החלטת המעצר

3.

סמוך להגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. המבקשת טענה כי בידה ראיות מוצקות לאשמת המשיבים ובהן דו"חות פעולה, הודעת המתלונן, מוצגים, תפיסת המשיב 1 וסעיד בכף, הודעות המשיב 1 וסעיד הקושרות אותם למקום האירוע והודעת המשיב 2 אשר מכחיש את כל המיוחס לו. עוד טענה המבקשת כי לנסיבות העבירה ולניסיון ההימלטות של המשיבים נוסף גם עברם הפלילי של המשיבים, הכולל לגבי המשיב 1 הרשעות בעבירות סכין, רכוש ואלימות, ולגבי המשיב 2 הרשעות בעבירות רכוש וסמים שבגינן ריצו עונשי מאסר, וכנגד שניהם עומדים מאסרים על תנאי. מכל אלו עולה, לטענת המבקשת, מסוכנות רבה אשר מצדיקה את מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

4.

בהחלטה שהתקבלה בבית משפט השלום ביום 27.2.2008 הורה כב' השופט א' דורון על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. בהחלטתו קבע השופט דורון כי עילת המעצר בעניינם של המשיבים נובעת מכך שביצעו את העבירה המיוחסת להם בסמיכות זמנים לשחרורם ממאסר, וכן מהעבר הפלילי המכביד שלהם. השופט דחה את טענתו של בא כוח המשיבים, לפיה המשיבים הופלו לרעה ביחס לסעיד, ששוחרר למעצר בית. השופט קבע כי ישנו הבדל משמעותי בין עברם הפלילי של המשיבים לזה של סעיד והבדל זה מהווה בסיס לאבחנה מותרת. לעניין מסוכנותם של המשיבים נאלץ בית המשפט לבצע את ההערכה בעצמו שכן המשיבים הודיעו כי אינם מעוניינים בתסקיר שירות המבחן. בבואו להעריך את מסוכנות המשיבים התחשב בית המשפט בכך שהמשיב 1 היה משוחרר ממאסר למשך 20 ימים והמשיב 2 היה משוחרר ממאסר למשך חודש וחצי עת ביצעו את העבירה המיוחסת להם, וכמו כן התחשב בכך שעומד כנגד כל אחד מהם עונש מאסר על תנאי. נתונים אלו הביאו את בית המשפט למסקנה כי עולה מן המשיבים מסוכנות אשר לא ניתן להפיגה באמצעות חלופת מעצר, ולכן הורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

5 .

המשיבים הגישו בקשה לעיון חוזר וזו נדחתה ביום 11.5.2008 על ידי השופט ע' דרויאן. בהחלטתו קבע השופט כי חלוף הזמן מאז ההחלטה הראשונה לא שינה את רמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת לציבור מהמשיבים, וכן ציין כי עברם הפלילי המכביד של המשיבים אינו מאפשר לתת בהם את האמון הדרוש לשחרור בחלופת מעצר.

הבקשה הנוכחית להארכת מעצר

6.

תשעת חודשי המעצר הראשונים של המשיבים באו לסיומם אתמול (בהסכמת המשיבים הוארך מעצרם עד למתן החלטה אחרת) ומכאן הבקשה שלפני, להאריך את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים. בבקשתה מציינת המבקשת כי לטעמה מתנהל משפטם של המשיבים בקצב יעיל, כתב האישום המתוקן הוגש לבית המשפט ביום 26.6.2008 ומאז התקיימו ארבעה מועדים שבהם נשמעה פרשת התביעה.

ביום 19.10.2008, במהלך חג סוכות, התקיימה ישיבת הוכחות ארוכה והסתיימה פרשת התביעה. הנאשמים ועדת הגנה העידו. התיק קבוע ליום 21.1.2008 לסיום פרשת ההגנה ואולי גם לסיכומים. המבקשת טוענת כי מסוכנותם של המשיבים עולה מחומרת העבירות המיוחסות להם ומעברם הפלילי המכביד, ולכן אין בנמצא חלופת מעצר הולמת ויש להיעתר לבקשה.

7.

הסניגור טוען כי התייצב לכל מועדי ההוכחות לרבות ישיבה בחג הסוכות. הוא מסביר כי יש מספר עדי הגנה, אחד מהם התייצב לדיון קודם, אך אחרי זמן עזב את בית המשפט. לטענת עורך-הדין און פרשת ההגנה היא סבוכה, וייקח גם זמן עד שתינתן הכרעת הדין.

8.

לעת הזו נראה כי המשפט אכן נמצא בישורת האחרונה שלו. בית המשפט עושה כל מאמץ סביר לקדמו, ויש להניח כי כך ייעשה גם אם לא תסתיים פרשת ההגנה בישיבה הקרובה, כפי שנראה לבית המשפט. אכן, בחלוף הזמן משתנה נקודת האיזון, אולם במקרה שלפני בעינם עומדים הטעמים שהביאו למעצר מלכתחילה. במיוחד יש להדגיש את העובדה שהעבירות בוצעו לכאורה זמן קצר אחרי שחרור המשיבים ממאסר. עובדה זו מובילה אותי למסקנה כי במשיבים אלה אין לתת אמון גם עתה.

9.

אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 יום החל מיום 21.10.2008.