בש"פ 8680/15 ניר קראוס נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירה של שידול לחבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא ב' ארבל ) החליט על מעצרו עד לתום ההליכים.

הערר שלפניי מתמקד בבקשת העורר לבחון חלופת מעצר נוספת, שלהשקפתו יהא בה כדי לנטרל את הסיכון הנשקף ממנו. לאחר ששמעתי את טיעוניהם המפורטים של באי הכוח המלומדים של הצדדים, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטה.

העבירה המיוחסת לעורר, בשים לב להרשעותיו הקודמות, מלמדת על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו. על אף גילו הלא מבוגר (יליד שנת 1982) נשא העורר בכמה עונשי מאסר בעקבות הרשעות בעבירות אלימות סחיטה באיומים ועוד. שירות המבחן שבחן חלופה בעפולה (ואף החל בבחינת החלופה ברמת הגולן אשר מוצעת כיום אך לא השלימה עקב הודעת העורר כי היא אינה ישימה) עמד על הקושי בשחרורו של העורר לחלופה מעצר – באשר היא – נוכח עוצמת המסוכנות הנשקפת ממנו (שירות המבחן אף עמד על כך שלחובתו הרשעה נוספת בהפרת הוראה חוקית – ואני אוסיף כי העורר הורשע גם בשיבוש הליכי משפט).

נדרש לבית המשפט טעם כבד משקל כדי לסטות מהמלצה שלילית של שירות המבחן. במקרה הזה לא מצא בית המשפט טעם לסטייה כאמור, ועמדתו מקובלת אף עליי. גם טענת הסניגורית המלומדת כי הנאשמים האחרים בכתב האישום שוחררו לחלופות בעיר עפולה אינה יכולה לשנות את התמונה. בעניינם של האחרים – צעירים בשנים מהעורר – ניתנה המלצה חיובית של שירות המבחן לשחרורם בחלופה. יש להוסיף כי לאחד מהם הרשעה קודמת אחת ולשני עבר נקי (הגם שביצע לכאורה את העבירות המיוחסות בהיותו נתון לצו מבחן). בנסיבות אלה קיים שוני רלבנטי בין הנאשמים ומכאן ששחרורם של האחרים אינו יכול להשליך על עניינו של העורר.

משהקושי שנמצא על ידי שירות המבחן מתייחס לעצם השחרור לחלופה ומשאחד המפקחים המיועדים ברמת הגולן נבחן לגופו ולא נמצא מתאים, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא ראה לשלוח את העורר לבחינה של חלופה נוספת, כמו גם בהחלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

הערר נדחה אפוא.