פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8691/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
דיון לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיות ציות
ודרכי דיון), התשט"ז-1956, על החלטת בית הדין
הרבני האזורי באשדוד מיום 16.10.2007 בתיק 16411704-21-1
תאריך הישיבה:
ו' בחשון התשס"ח
(18.10.2007)
בשם המבקשת:
עו"ד שרון פרץ
בשם המשיב:
עו"ד יורם ביתן
בשם היועץ המשפטי לממשלה:
עו"ד אלעד פרסקי
פסק-דין
בית הדין הרבני האזורי באשדוד ציווה על מעצרה של המבקשת ל-12 יום מיום 16.10.2007, וזאת מכוח סמכותו על פי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956. העילה למעצר על פי ההחלטה היתה בכך שהמבקשת יצאה מאולם הדיונים בבית הדין משהוברר לה שבהליך סידור הגט עליה לחתום על הסכם גירושין שעה שבא-כוחה נעדר מהדיון.
מחוץ לאולם הדיונים נראתה התנהגותה וסרבנותה להיכנס לאולם כבלתי ראויה בעיני הדיינים, מה גם שאמה, שהיתה במקום, הגדילה לעשות והרביצה לסופר הגיטין שיצא לקרוא לבתה. אין ספק שהתנהגות האם במסדרון, אם כך היה, היתה בלתי ראויה, אולם אין בכך כדי להוות עילת מעצר לבת. ניתן גם להבין את סירובה של המבקשת לקיים דיון בלי בא-כוחה.
בנסיבות אלה צו המאסר שהוצא נגד המבקשת מבוטל. באותו מעמד הוציא בית הדין הרבני צו הבאה בלא שחרור כדי להבטיח התייצבותה של המבקשת לדיון שנקבע ל-28.10.2007. המבקשת הכינה מכתב התנצלות המופנה לבית הדין הרבני בשל התנהגותה האמורה והיא מצהירה כי תתייצב לדיון במועד שנקבע. ברור העלה שאין כאן כל שאלה של אי התייצבות מן הסוג המחייב מעצר לצורך הבאה לבית המשפט. מקובלת עלי הודעת המבקשת ובא-כוחה כי במועד שנקבע בבית הדין היא תתייצב, ואני מניחה כי תלווה על ידי עורך דינה, שכן הדיון שנקבע מחייב ייצוג. לאור כל אלה צו המעצר – המבוסס על צו ההבאה וכן צו המאסר בגין בזיון בית המשפט – מבוטלים בזה.
ניתן היום, ו' בחשון התשס"ח (18.10.2007).
ה נ ש י א ה