בש"פ 8693/03 מדינת ישראל נ. יוסי כהן

1.שלושה צעירים היו מעורבים בעיסקה של סמים. מדובר ברכישה של סם מסוג קנבוס במשקל העולה על 43 קילוגרם. אחד מן השלושה הינו קטין שימלאו לו 18 שנים בעוד כחודש או כחודשיים. נגדו הוגש כתב אישום נפרד, ולא נתבקש מעצרו עד תום ההליכים. כתב אישום נוסף הוגש כנגד שני המעורבים האחרים, שהינם בני כ-19.5 שנים. העוררת עתרה למעצרם של השניים עד תום משפטם. בכתב האישום שהוגש נגד השניים, שאחד מהם הינו המשיב, יוחסו להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום בראשון לציון החליט לעצור את המשיב עד תום ההליכים, בעוד שקבע כי האחר ישוחרר לחלופת מעצר. המשיב הגיש ערר לבית המשפט המחוזי. בהחלטה מיום אתמול נתקבל הערר ובית המשפט המחוזי הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

2.ההבדל בין גישתו של בית משפט השלום לגישתו של בית המשפט המחוזי נוגע לעניין אחד והוא האם מעמדם של השניים, האחר שנשלח לחלופת מעצר על ידי בית משפט השלום והמשיב, הינו זהה. בעוד שבית משפט השלום הבחין בין השניים, מצא בית המשפט המחוזי כי החומר אינו מצביע על פער במעורבותם של השניים. לגישתו של בית המשפט המחוזי, משהוחלט על שחרורו של האחר ממעצר, הרי שיש להורות על שחרורו של המשיב. דעתי כדעתו של בית משפט השלום. מהחומר עולה, כי המשיב היה זה שגייס את הקטין. מהחומר הנוסף שהוצג לי נראה, כי האחר נמצא בהיררכיה העבריינית בקשר לעיסקה המסויימת במעמד נמוך מזה של המשיב. מאחר ונמצא הבדל בין השניים לפי החומר הקיים כיום, הרי אין לומר כי שחרורו של האחר לחלופת מעצר גורר בהכרח את שחרורו של המשיב.

3.בשולי ההחלטה אציין, כי בית המשפט המחוזי החליט לקבל את הערר ביום אתמול ועיכב את השחרור עד לשעה 13:00 היום. נראה לי כי ראוי היה לעכב את השחרור תקופה ארוכה יותר על מנת שהן הפרקליטות, הן הסניגור והן בית משפט זה יוכלו להתארגן ביתר נחת לקראת הדיון בערר זה.

4.אי לכך אני מחליט לקבל את הערר, לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ולהחזיר על כנה את החלטתו של בית משפט השלום.