בש"פ 8721/03 מדינת ישראל נ. ברוך דדוש

1.הבקשה שבפניי הינה בקשתה החמישית של המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים מעבר ל-9 חודשים. הבקשה הוגשה לגבי ארבעה משיבים. שניים מבין הארבעה הסכימו כי מעצרם יוארך, כך שהדיון יתמקד בשני המשיבים הנותרים, המשיבים 3 ו-4.

2.המשיבים 3 ו-4 נמנים על קבוצה גדולה של נאשמים העומדים לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. מדובר על פרשייה חובקת עולם של סחר בסמים מסוכנים. דינם של חלק מן הנאשמים כבר נגזר. בהחלטה האחרונה להאריך את המעצר, היא ההארכה הרביעית שניתנה ע"י חברתי, כב' השופטת חיות ביום 13.7.03, נאמר בין השאר, כי ייתכן שהיה מקום להורות על שיחרורם של המשיבים 3 ו-4 דכאן, אילו בית המשפט סבר כי בא כוחו של המדינה טועה בהערכתו כי ההארכה הרביעית תהיה ההארכה האחרונה. מסתבר כי משפטם של המשיבים 1, 2, 3 ו-4 טרם הסתיים. נאמר לי, כי ביום 11.11.03 תינתן הכרעת הדין בעניינו של המשיב 3, ואילו הכרעה בעניינו של המשיב 4 תושמע ביום 19.10.03.

3.לגבי המשיב 3 נטען, בין היתר, כי אין לו עבר פלילי וכי מצבו הנפשי קשה, כפי שעולה מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה לגביו. לגבי המשיב 4, נטען בין השאר כי אישתו חולה במחלה קשה וראוי כי הוא יימצא לצידה בשעה זו. המדינה מצידה מצביעה על כך, כי המשיב 3 הינו בעל אזרחות ישראלית והולנדית וכי הוא נעצר בנמל התעופה בן-גוריון בעת שעמד לצאת מהארץ ימים ספורים לאחר מעצרם של אחרים שהיו מעורבים בפרשה. לגבי המשיב 4 טען בא כוח המדינה כי תלוי נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה.

4.אכן, ככל שנוקפים הימים לאחר 9 חודשים, קיימת הצדקה הולכת ופוחתת להאריך את המעצר. אלמלא היה ידוע עתה המועד להכרעת הדין בעניינם של השניים, ואלמלא היה מדובר במועד קרוב ועל רקע ההחלטות של קודמי בבקשות להארכת מעצר, ייתכן והיה זה מן הנכון להורות על השחרור. עם זאת, ואף שאין מדובר בנאשמים העיקריים בפרשה, הרי שלאור החומרה של העבירות בהן עסקינן, נראה לי לנכון ולראוי להיעתר לבקשה, אם כי לא אקצוב תקופה מלאה של 90 ימים. לפיכך, הנני מחליט כי מעצרו של המשיב 3 יוארך ב-60 ימים החל מיום 8.10.03 ואילו מעצרו של המשיב 4 יוארך ב-40 ימים מן התאריך הנזכר וזאת, כמובן לגבי השניים, עד למתן פסקי דין בעניינו של כל אחד מהם, והכל לפי המוקדם.