בש"פ 8723/02 פרץ שרעבי נ. מדינת ישראל

1.בעוד ערר זה תלוי ועומד ניתנה בעניינו של העורר ב-17.10.02 החלטת בית משפט זה (כבוד השופטת פרוקצ'יה) המאריכה את מעצרו של העורר ב-90 יום מעבר ל-3 חודשים (להלן: ההחלטה המאריכה).

2.לאחר שניתנה ההחלטה המאריכה, נשאל העורר אם הוא עומד על הערר שנראה כי התייתר. תשובתו היתה שהוא עומד עליו. לפיכך אדון בו.

3.הערר שלפני הוא ערר על דחיית בקשה לעיון חוזר שנדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.8.02. העיון החוזר נסב על החלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. כפי העולה מפי הסנגור המלומד, לא התגשמו תקוותיה של השופטת פרוקצ'יה, בהחלטה המאריכה שהמשפט יסתיים בתקופת ההארכה, באשר בינתיים נדחו על ידי בית המשפט, מטעמיו, תאריכים שונים שהיו קבועים לדיון ונותרו 3 תאריכים. שניים בדצמבר ואחד בינואר.

4.במצב דברים זה סבור הסניגור כי על אף החלטת בית משפט זה לעניין הארכת המעצר מעבר ל-9 חודשים, יש מקום לדון בערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר, בה נדחתה הבקשה.

אינני סבורה כן. אכן, נראה, כי יש טעם בדבריו של הסנגור בדבר התנהלות בלתי ראויה של המשפט כאשר מאז תחילת המעצר חלפו חודשים רבים והעורר עודנו נתון במעצר. אולם, משניתנה החלטת ההארכה על ידי בית משפט זה אין עוד מקום לדיון בערר על החלטה בבקשה לעיון חוזר על החלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

הערר נדחה.