בש"פ 8732/00 חיי כוכבי נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי דחה ערר שהגיש העורר על החלטת בית משפט השלום בו ביקש לאפשר לו - במסגרת תנאי שחרורו ממעצר - לצאת לעבודה. תנאי השחרור שהם: ערבות עצמית וערבות צד ג', הפקדת מזומנים ומעצר בית מלא, נשארו על כנם. בערר שלפנינו חוזר העורר ומבקש לאפשר לו לצאת לעבודה.

העורר מואשם בשני אישומים. ההאשמות הן: סחר בסם מסוכן - 31.11 גרם קאנבוס אותו מכר תמורת 200 ש"ח. ניסיון לסחור בסם מסוכן מסוג קנאבוס תמורת 20 ש"ח והחזקת סם מסוכן במשקל 540 גרם שלא לצריכה עצמית ובמועד אחר החזקת שתי שקיות סם מסוכן במשקל של 70.90 ו38.40- גרם.

2.הסניגור מסכים כי קיימות הוכחות לכאורה להחזקת הסם המסוכן הנ"ל על-ידי העורר, שלא לצריכה עצמית כמפורט באישום השני וכן מסכים הוא כי קיימות ראיות כאלה לניסיונו של העורר למכור סם בכמות מזערית תמורת 20 ש"ח כמפורט באישום הראשון. הוא כופר במכירת סם בכמות של 31.11 תמורת 200 ש"ח שבאישום הראשון. אשר להחזקה של 540 גרם הנזכרת גם היא באישום הראשון, טוען הוא כי הסם נתפס בבניין משותף בו שתי כניסות ובכל כניסה שמונה דיירים, אין טביעת אצבעות והשכנים לא נחקרו.

אשר על כן, לטענתו, על אף חומרת העבירות כהגדרתן, בפועל, העובדות שמאחורי עבירות אלה ולפחות הראיות להוכחת חלק מהן אינן מספיקות כראיות לכאורה ועל כל פנים הראיות כולן, גם במידה ומספיקות הן באופן חלקי, חלשות. לפיכך הורה בית המשפט מלכתחילה על חלופה וביקש תסקיר מעצר. התסקיר הוא חיובי ביותר והומלץ בו להקל בתנאי מעצר הבית ולאפשר לעורר לצאת לעבודה. המלצה זו נובעת מהתרשמות לפיה השקיע העורר במשך שנים בתפקוד במסגרות החיצוניות של חייו, כשמסגרת העבודה מהווה עוגן משמעותי עבורו. הוא עבר משבר עקב מות אימו בתקופת האבחונים לצבא ומשלא גויס, עבד ונקלט במספרה שם עבד כשנתיים וחצי ומשם עבר לסלון כלות שם עבד כ4- חודשים.

הסניגור מציע מגוון של חלופות היכולות להבטיח - לטענתו - שגם אם יצא העורר לעבודה, לא יסכן את הציבור ויחידיו.

3.נראה לי, כי ראוי שהאפשרות להרשות לעורר לצאת לעבודה תיבדק בצורה מקיפה ומעמיקה למרות היות העבירות, חמורות. לא הובאו בפני בית משפט הוכחות לכך שמעבידו הנוכחי מוכן לערוב לו ולקבל על עצמו להשגיח עליו. לא הומצאה ממעבידו הקודם חוות דעת על עבודתו במשך שנתיים וחצי אצלו, דבר היכול להשליך על שאלת מסוכנותו.

במצב דברים זה, ראוי שהעניין יחזור לבית משפט השלום על מנת שתיבדק השאלה אם ניתן לאפשר לעורר לצאת לעבודה במשך מספר שעות ביום כפי שימצא בית המשפט לנכון, כאשר הוא מלווה בדרך לעבודה וממנה וכאשר מעבידו מוכן לערוב לו ולקבל על עצמו אחריות. בית המשפט מתבקש לשקול גם אפשרות להחמיר בתנאים האחרים.

4.עד למתן החלטה על ידי בית משפט השלום יעמדו התנאים שנקבעו על כנם.