פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
874/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
מוחמד ( חמודה) אבו סרארי
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
בשם המבקשת:
עו"ד
ג'ויה שפירא
בשם המשיב:
עו"ד איתן און ועו"ד דן ענבר
החלטה
1.
זו בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.
2.
המשיב מואשם בעבירות חמורות של רצח בכוונה תחילה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. שמיעת הראיות החלה רק ביום 2.12.08 ועד כה התקיימו ארבעה מועדי הוכחות, וקבועים שני מועדי הוכחות נוספים.
3.
הרקע לאישומים כנגד המשיב נסב על מעשי רצח בכוונה תחילה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות המיוחסים למשיב שאלה עיקריהם: בלילה שבין יום 11.4.08 לבין יום 12.4.08 בילו המשיב וחבריו יחדיו ושתו לשוכרה. בשלב מסוים הוחלפו דברי עלבון בין אחד החברים, עימאד, לבין אחר, מוחמד משראווי (להלן: המנוח ), אשר עזב לאחר מכן את המקום. בסביבות השעה 1:30 בלילה חזר המשיב אל ביתו בתל אביב, ושוחח עם איימן, חבר אחר מן הקבוצה. הוא ביקש ממנו לדאוג לכך שהמנוח יגיע בחזרה למקום בו שהתה הקבוצה קודם לכן. בשעה 3:00 לפנות בוקר הסיע אחד החברים, אבו שיהאב, את המנוח למקום המפגש. בהגיעם סמוך למקום, התקרב המשיב לרכב ושלף אקדח. איימן רץ לעבר המשיב בניסיון למנוע את הירי, ואף נאבק עמו. המשיב נפצע מהמאבק, אך הצליח לחלץ את האקדח מידיו של איימן שנלקח מידיו שלו במהלך העימות. אז, התקרב המשיב לרכב בו ישב המנוח, וירה ממרחק של כמטר אחד שני כדורים לכיוון ליבו וריאותיו של המנוח. יריות אלה גרמו למותו. במהלך הירי, התקרב איימן אל הרכב במטרה להציל את המנוח, ואז המשיב ירה גם לעברו וגרם לחדירת כדור אל כתפו הימנית, וליציאת הכדור מגבו. בעקבות הפציעה נזקק איימן לאשפוז בבית חולים, אשר כלל ניתוח וטפולים רפואיים נוספים. לאחר הירי, נמלט המשיב מהמקום ופונה לבית חולים.
4.
המשיב נעצר עד תום ההליכים. במסגרת ניהול המשפט נתבקשו דחיות על-ידי ההגנה לצורך לימוד החומר. שמיעת ההוכחות החלה בפועל ביום 2.12.08, לאחר מספר בקשות דחייה מטעם המשיב. שמיעת הראיות מצויה עתה בעיצומה, וקבועים שני מועדים נוספים בחודש מרץ 2009.
5.
המדינה מבקשת את הארכת המעצר בהתחשב באופיין החמור של העבירות המיוחסות למשיב ונוכח המסוכנות המופלגת העולה מהן. היא מציינת כי המשפט מצוי עתה בעיצומו ויש לאפשר את ניהולו ללא שיבוש וללא סיכונו של הציבור, הצפוי אם המשיב ישוחרר.
6.
באי-כוח המשיב טוענים כי המשפט צפוי להימשך עוד זמן ניכר, וכי למשיב אין עבר פלילי מכביד במיוחד, ואין כיום חשש לשיבוש הליכים לאחר שמרבית עדי התביעה כבר העידו.
7.
העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות מכל - קטילת חיי אדם בכוונה תחילה, ופציעה חמורה של אחר, תוך שימוש בנשק חם. ניתן להוסיף, כי הנסיבות ברקע האירוע המיוחס למשיב מצביעות על עיוות מוסרי ועל חוסר הטעם והתכלית שבקטילת חיי אדם ובפציעה קשה של אחר שמקורו בהתלהטות יצרים חסרת טעם ורסן, המצביעה על מסוכנות שאין גבוהה ממנה. מסוכנות זו מקשה ביותר גם על החלת חלופת מעצר בעניינו של המשיב מחשש ממשי לשלום הציבור.
8.
מנגד, המשפט מתארך, אף שבמידה מסוימת ניתן לזקוף את חלוף הזמן לבקשות דחייה שונות מטעם ההגנה. כיום נכנס המשפט להילוך יותר גבוה, ויש לקוות כי האצה זו תאפיין גם את התנהלותו בעתיד, ככל האפשר בהינתן העומס הכללי הרובץ על כתפי בית המשפט.
9.
בנסיבות העניין, חרף התמשכות המשפט, אין מקום לשחרורו של המשיב לחלופה בשל מסוכנותו הרבה. נוכח אופי העבירות והעונש הצפוי למשיב אם יורשע, קיים חשש מובנה גם מהימלטותו מן הדין, ועשוי להתקיים אף חשש לשיבוש הליכים משעדי התביעה טרם סיימו להעיד.
10.
בנסיבות אלה, הכף נוטה להארכת מעצרו של המשיב, בשל הצורך להגן על בטחונו ושלומו של הציבור.
אני מקבלת, אפוא, את בקשת המדינה ומאריכה את מעצר המשיב בתשעים ימים, החל מיום 6.2.09, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.
ניתנה היום, ה' באדר תשס"ט (1.3.09).
ש ו פ ט ת