בש"פ 8745/03 אליהו בונומו נ. מדינת ישראל

1.לבית משפט השלום בראשון-לציון הוגש כתב אישום נגד העורר. כתב האישום היה מלווה בבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים. בית משפט השלום החליט כי העורר ישוחרר בתנאים. המשיבה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי. הערר התקבל, כך שכיום נמצא המשיב במעצר עד תום משפטו. הערר שבפניי מכוון נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי.

2.כתב האישום מייחס לעורר עבירות של איומים, תקיפת בן-זוג הגורמת חבלה של ממש, היזק בזדון, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והכשלת שוטר במילוי תפקידו. מדובר בפרשייה שהחלה, כך לגרסת המשיבה, באיומים ותקיפה של בת-זוגו של העורר. בעקבות אחד מאירועי התקיפה, הגיעו שוטרים לדירתה של בת-הזוג. העורר איים על השוטרים, נטל סכין מטבח, התקרב לאחד השוטרים, תוך שהוא מנופף בסכין ומנסה לדקור את השוטר. אחד מאנשי המשטרה ירה לכיוונו של העורר ו-4 כדורים פגעו בגופו. בפני בית משפט השלום הוגשו שני תסקירי מעצר, בהם יש התייחסות, בין השאר, לחלופת מעצר. דומה שאין צורך להתייחס לעניין החלופה, לאור העובדה ששירות המבחן התרשם, כי יחסו של העורר לבת זוגו היה יחס כפייתי. השירות אף העריך, כי קיים סיכון לאלימות מצידו של העורר, אם הוא ישוחרר. לאור עמדתו של שירות המבחן, התוצאה המתבקשת לעניין בקשת המעצר היתה קבלתה של הבקשה. עניין אחד הטריד אותי והוא נוגע למצבו הרפואי של העורר, שכאמור נפגע מיריות השוטרים. נטען בפניי, כי העורר אינו מקבל את הטיפול לו הוא נזקק בבית הסוהר בו הוא שוהה כיום. אפשר שהפתרון לכך, ואיני מביע עמדה בעניין, שהעורר יעבור למרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר. כמובן ששמורה לו הזכות להגיש עתירה בעניין זה.

3. הערר נדחה.