פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
8749/99
בפני:
כבוד השופט י' אנגלרד
המ
בקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
רואע
מנסור
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר
הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),
תשנ"ו1996-
בת.פ.ח. 5051/99 של בית
המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו
תאריך
הישיבה: ה' בטבת תש"ס (14.12.99)
בשם
המבקשת: עו"ד ז' גולדנר
בשם
המשיב: עו"ד דוד יפתח
החלטה
לפניי בקשה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 21.12.99 או עד למתן פסק דין במשפט התלוי ועומד כנגדו (ת.פ.ח. 5051/99), לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-.
1.ביום 21.3.99 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום כנגד המשיב, המייחס לו רצח (עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז1977-); ניסיון רצח (עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין); והצתה (עבירה לפי סעיף 448 לחוק העונשין).
2.על פי הנטען בכתב האישום, פגש המשיב בחברתו לשעבר (ר.מ.), בן זוגה (עבודי) וחברו של בן הזוג (טארק). המשיב היכה את ר.מ. ודרש מעבודי להפסיק לראותה. בהמשך נסע המשיב עם טארק ועם עבודי ברכב עד הגיעם לסמטה. ברדתם מהרכב שלף המשיב אקדח וירה בחזהו של טארק. בעוד טארק נופל על הכביש ירה המשיב בפניו של עבודי, אשר נמלט למטע סמוך. המשיב רדף אחריו וירה בפניו שנית. אזי חזר אל טארק ירה בפניו וניסה לדורסו. מן הירי נפטר עבודי ולטארק נגרמו פצעים אנושים. לאחר הירי שב אל ר.מ. ודרש ממנה כי תנשא לו. משסרבה שלף את אקדחו ואיים עליה ועל חברתה שנכחה במקום לבל תגלנה כי הרג את טארק ואת עבודי. לבסוף הסיע המשיב את הרכב אל השדות, הסיר ממנו את לוחיות הרישוי ושרפו כדי למנוע את השימוש בו כראיה.
3.עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו (ב"ש 90625/99). בית המשפט, מפי השופטת ש' סירוטה, הורה, בהסכמת סנגורו של המשיב, על מעצרו עד להחלטה אחרת.
4.עתה מבקשת המדינה כי מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים נוספים. בדיון לפניי הצביעה באת-כוח המדינה על הקשיים הגדולים בהבאת עדי התביעה, בשל האווירה הקשה והמאיימת השוררת סביב ניהול משפט זה. לטענתה, היה צורך להוציא צווי הבאה כלפי עדי תביעה אחדים, וכי אחד העדים המרכזיים הוכרז עד עויין וקיים חשש על שלומו בשל איומים עליו.
5.טענת בא כוחו של המשיב היא כי אין ראיה ישירה נגד המשיב וכי חלו עיכובים הן בפתיחת המשפט והן ברצף הימשכותו. לכן, מן הראוי לשחררו לחלופת מעצר, אף בתנאים מגבילים ביותר.
7.בשל החומרה היתרה של העבירות המיוחסות למשיב, היוצרת חזקת מסוכנות וכן בשל החשש הממשי מפני שיבוש הליכי משפט, אני נעתר לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב. יצויין, כי נקבעו שלושה תאריכים נוספים בחודש זה להמשך הדיון בתיק.
אי לכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל ביום 21.12.99, או עד למתן פסק דין בת"פ 5051/99, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י' בטבת
תש"ס (19.12.99).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99087490.
Q03
/שב