בש"פ 8750/02 מדינת ישראל נ. ראני אשתיי

זוהי בקשה להארכת מעצר ב-90 יום מעבר לתשעה חודשים. פרטי האישום המיוחסים למשיב מפורטים בהחלטות השונות שניתנו עד כה בעניינו. האחרונה שבהן ניתנה בערר שהגיש המשיב על מעצרו עד תום ההליכים, שנדחה על-ידי בית משפט זה.

שתי בעיות מתעוררות בענייננו. האחת, משך המשפט והשניה, היותם של 5 שותפים לעבירה משוחררים לחלופת מעצר. אשר למשך המשפט, זה החל במאי 2002 כאשר נקבעו מועדי שמיעת הראיות בתיק. בעניין זה יצוין כי עד כה התקיימו 13 ישיבות הוכחות. התביעה סיימה ראיותיה למעט עדה אחת, לטענתה טכנית, שטרם העידה מפאת מחלתה ועדותה קצרה. כיום קבועים 8 מועדים נוספים שהאחרון בהם הוא 26.12.02. עיון בלוח הזמנים של ניהול המשפט והטעמים שהביאו לדחיות כאלו ואחרות מלמד כי המשפט מתנהל בצורה סבירה ואין לתלות אשמה בכך שהמשפט טרם הסתיים באף אחד מהגורמים המעורבים. באי כוח הצדדים אינם יכולים להעריך נכון אם המשפט יסתיים בתאריכים הקבועים והסניגור מביע ספק מכך.

אשר לשחרורם בתנאים של חמשת שותפיו לעבירה של המשיב, יאמר: למשיב ולכל האחרים מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה למקום שאינו למגורים וגניבה, החזקת כלי פריצה והחזקת סכין שלא כדין. לאחרים מיוחסות עבירות נוספות. המשפט מתנהל בצוותא חדא. ההסבר לשוני שבין המשיב לבין האחרים ניתן בהחלטתי מיום 19.6.02. כל האמור בה לעניין המעצר עד תום ההליכים נכון גם כיום לצורך הארכת המעצר. הראיות לכאורה נגד המשיב חזקות במידה משמעותית מאלה הקיימות נגד האחרים. זאת ועוד בעת ביצוע העבירה היה המשיב אסיר ברישיון ולחובתו הרשעות רבות, כך שלא ניתן לתת בו אמון. כל אלה מצביעים על מסוכנותו של המשיב לציבור.

אכן, מצוות המחוקק היא לשחרר נאשם ממעצרו אם משפטו אינו מסתיים במשך תשעה חודשים מיום מעצרו. זהו הכלל. הארכת מעצר הוא החריג. ואף על פי כן, אין להתעלם מכך שאותו מחוקק עצמו שהורה על שחרור עציר בתום 9 חודשים אם משפטו לא הסתיים, הסמיך את בית המשפט להאריך את המעצר מעת לעת ב-90 יום בכל פעם. על בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו בזהירות ובמקרים המתאימים.

לאחר שקילת כל השיקולים הרלבנטיים, נראה לי כי ראוי להאריך את מעצרו של המשיב עד 31.12.02 לאמור מספר ימים לאחר הישיבה האחרונה הקבועה, שאז ניתן יהיה להעריך בצורה מושכלת יותר את המועד הצפוי לסיום המשפט ולפעול בהתאם. חזקה על המבקשת שאם יתברר כי המשפט עלול להמשך מעבר להארכה זו תשקול היא שקול היטב, אם בהתחשב בנסיבות יהיה מקום לבקש הארכה נוספת.