בש"פ 8755/14 מדינת ישראל נ. סלמה סקה

1.

מונחת לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 7.1.2015, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 12519-04-14 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

כנגד המשיב ונאשם נוסף הוגש כתב אישום המייחס להם שני אישומים. בתמצית יתואר כי על פי עובדות כתב האישום, המשיב ושני אנשים נוספים (נאשם 2 ואדם נוסף; ביחד להלן: האחרים ) קשרו קשר לבצע מעשי שוד בבתי עסק, באמצעות אקדח. בשני האישומים המתוארים הסיע המשיב את האחרים לבתי העסק אותם התכוונו לשדוד. האחרים יצאו מהרכב רעולי פנים ונושאים עימם אקדח וביצעו את מעשי השוד כאשר המשיב ממתין להם ברכב. במהלך שני מעשי השוד, מי מהאחרים ירה באקדח. בגדרי האישום הראשון נטען כי כתוצאה מהירי נפצע אדם אחד. בגדרי האישום השני נטען כי שדדו כסף מכיסו של אדם אחר ואיימו על חייו. בהמשך יצאו האחרים מבתי העסק, נכנסו לרכב בו המתין המשיב והם נמלטו יחדיו מהמקום. לפי המתואר באישום השני, במהלך מנוסתם התנגש המשיב ברכב אחר. השלושה איימו על נהג הרכב השני באמצעות אקדח, וסמוך לאחר מכן יצאו מהרכב ונמלטו ממנו. הרכב בו נהג המשיב התדרדר, פגע ברכב נוסף וגרם לו נזק עד שנעצר. בגין מעשים אלו מיוחסות למשיב ולנאשם 2 עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, נשיאה והובלת נשק, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, איומים וקשירת קשר לביצוע פשע.

2.

כתב האישום הוגש תחילה נגד המשיב בלבד, ויחד עימו הוגשה בקשה לעוצרו עד לתום ההליכים. בהמשך נעצר נאשם 2 ותוקן כתב האישום באופן שהוא הוסף לתיק האמור. גם בעניינו של נאשם 2 הגישה המבקשת בקשה לעוצרו עד לתום ההליכים. בית המשפט קבע שישנן ראיות לכאורה ביחס למשיב ולנאשם 2 ועל שירות המבחן לערוך תסקירים בעניינם. בעקבות התסקירים שהוגשו שוחרר נאשם 2 לחלופת מעצר, ואילו חלופות המעצר שנבדקו בעניינו של המשיב נמצאו כלא מתאימות על ידי שירות המבחן. על כן הורה בית המשפט על המשך מעצרו, תוך שהוא מבהיר כי המשיב רשאי להציע חלופת מעצר מתאימה. בהמשך הוגשה בקשה לעיון חוזר והוצעו שני ערבים נוספים, אך שירות המבחן פסל גם אותם והבקשה נמחקה.

ההליך בתיק העיקרי התעכב עד כה מעת לעת. זאת בין היתר בשל תיקון כתב האישום והוספת נאשם 2, אשר הובילו להחלפת ייצוג בשל ניגוד עניינים. בעקבות כך נדחה הדיון לשם צילום חומר חקירה רב ולמידתו. כן ניסו הצדדים להגיע להסכמות. עד כה התקיימו שני דיוני הוכחות, וקבועים חמישה מועדים נוספים במהלך חודש ינואר.

3.

בבואו של בית המשפט לבחון בקשה להארכת מעצר של נאשם מעבר לתשעה חודשים עליו לשקול שני שיקולים. הראשון , המסוכנות הנובעת לכאורה מן הנאשם. השני , קצב התקדמות המשפט. הראשון עניינו האינטרס הציבורי, ואילו השני מתמקד בעניינו של הנאשם כי משפטו יסתיים בהקדם, ובייחוד כאשר הוא מצוי במעצר.

בבקשה שלפניי הדגישה המבקשת את חומרת העבירות המיוחסות למשיב, ואת המסוכנות לציבור הנשקפת ממנו לכאורה. באשר להתקדמות המשפט, מסכימה המבקשת שעד כה קצב ההתקדמות "אינו מיטבי", אך היא סבורה ששמיעת הראיות תסתיים במהלך תקופת ההארכה המבוקשת. מנגד, בדיון שהתקיים בפניי הדגישה באת כוחו של המשיב שחלקו במעשים המיוחסים היה הקטן ביותר ביחס לאחרים, ומכאן שגם מסוכנותו לכאורה פחותה מזו הנשקפת מנאשם 2. אולם אף על פי כן, המשיב הוא היחיד שמצוי במעצר. באשר לקצב התקדמות המשפט נטען שמדובר בתיק מורכב ראייתית, ועד כה מספר רב של עדים טרם נשמע. עוד במהלך הדיון ביקשה באת כוחו של המשיב להפחית מעט בדרישות שירות המבחן, וציינה שהוצעו שני מפקחים נוספים שלא נבדקו על ידו.

4.

עיינתי בחומר שהונח לפניי ושמעתי את טענות הצדדים. העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות; תסקירי שירות המבחן בעניינו של המשיב קבעו שרמת המסוכנות לכאורה הנשקפת ממנו היא בינונית; ועל אף שעד כה התיק העיקרי התעכב מעת לעת, לרוב לבקשת מי מהצדדים, כיום קבועים בו דיונים סמוכים ועתידים להיקבע עוד בעתיד הקרוב. לכן, בשלב זה הנני נעתר לבקשת המבקשת.

עם זאת, מצאתי לנכון בנסיבות העניין הייחודיות להדגיש שאין בקבלת הבקשה שלפניי בכדי למנוע הגשת בקשה מטעם המשיב לעיון חוזר ולהציע חלופות מעצר נוספות. במסגרת בקשה מעין זו אין בית המשפט נדרש לבחון חלופות שטרם נבדקו על ידי בית המשפט המחוזי. ואולם, יש להתחשב בהימשכות ההליך הצפויה, הזמן בו מצוי המשיב במעצר עד כה ושחרור של נאשם 2. נדרש לתור ביתר שאת אחר חלופה שיש בה להשיג את מטרת המעצר. דהיינו, ככל שתוצע חלופה בפני בית המשפט המחוזי, אף אם היא גבולית מה – יש מקום לשקול אותה בראייה רחבה, כפי שצוין.

5.

בכפוף לאמור, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בזאת בתשעים ימים, החל מתאריך 7.1.2015, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 12519-04-14 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.