בש"פ 8764/99 אלנדיב טוב נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה להעברת מקום דיון בת.פ 807/99 מבית משפט השלום בבית שאן לבית משפט השלום בירושלים.

1.כנגד המבקש ונאשם נוסף הוגש ביום 31.5.99 בבית משפט השלום בבית שאן כתב אישום, בו הואשמו השניים בהחזקת סם מסוכן מסוג קנאבוס. כנגד המבקש אף תלויים ועומדים שלושה משפטים פליליים נוספים בבית משפט השלום בירושלים.

2.המבקש מתכוון לבקש לאחד את איחוד הדיונים בירושלים, ומבקש לאחד גם את הדיון בתיק הפלילי שתלוי ועומד כנגדו בבית שאן. לטענת המבקש מאזן הנוחות והיעילות נוטה בבירור להעברת הדיון לירושלים, שכן הדבר היחיד שקושר את הדיון לבית שאן הוא מקום מגורי העדים. גם מקום מגוריו של הנאשם הנוסף, לפחות על פי הכתובת המצוינת בכתב האישום הוא ירושלים. מכל מקום מציין המבקש, כי השיקול של נוחות העדים יבוא לידי ביטוי רק "בהתממש האפשרות הלא סבירה שיידרש ברור עובדתי בתיק".

3.התביעה מתנגדת לבקשה. לטענתה היענות לבקשה תביא לידי כך ששלושת העדים מבית שאן יצטרכו להופיע פעמיים, פעם בירושלים, ופעם בבית שאן במסגרת התיק נגד הנאשם השני. מכל מקום מציינת התביעה, כי לאחר שיורשע המבקש באחד מן האישומים התלויים נגדו בירושלים, יוכל לבקש לצרף את התיק התלוי ועומד נגדו בבית שאן לפי סעיף 39 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. הנאשם הנוסף לא השיב לבקשה.

4.דין הבקשה להידחות. אכן, ככל שהבקשה מתייחסת לפיצול והעברת הדיון בענינו של המבקש בלבד, יש בה כדי לגרום לכפל דיון, באשר היענות לה תצריך לפצל את הדיון באותה פרשה, תוך הטרחת העדים פעמיים. ככל שהבקשה נוגעת להעברת הדיון כולו, הרי שנוכח בקשת המבקש, לא ברור האם המבקש והנאשם הנוסף מתכוונים רק לטעון לגבי העונש. במקרה כגון דא, אין מקום להטריח את העדים ממקום מגוריהם בבית שאן לירושלים.

הבקשה נדחית איפוא.