פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
8765/12
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. עבד רחמאן (עבור) בן ג'מאל שרכס
2. באהר עיסא
3. בסאם אגבריה
4. יריב סובח (אזולאי)
5. מורד ג'ידאווי
6. אחמד גלאם
בקשה להארכת מעצרו של
המשיב
5
לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 – ת"פ
31359-12-11 בבית המשפט המחוזי בחיפה
תאריך הישיבה:
ה' בטבת התשע"ג
(18.12.2012)
בשם המבקשת:
עו"ד סיגל בלום
בשם המשיב 5:
עו"ד פארס בריק
החלטה
בהחלטתי מיום 11.12.12 הוריתי על שחרורו של המשיב 5 לחלופת מעצר "לא אופטימלית" וכן בתנאים נוספים, לרבות הפקדה של 20,000 ₪. חלפו מספר ימים מאז מתן החלטתי וכבר הוגשה הבקשה דכאן להפחית את סכום ההפקדה בסך 20,000 ₪ בטענה כי נבצר מהמשיב לגייס את הסכום הנ"ל.
סעיף 47(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מורה כי אם לא הומצאה הערובה יובא העצור תוך 48 שעות מעת מתן ההחלטה. לכך יש להוסיף את סעיף 46(ב)(4) לחוק, לפיו על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי ויכולתו של הנאשם להמציא את הערובה הנדרשת.
לא נחה דעתי, בשלב זה, כי אכן אין באפשרותו של המשיב לגייס את הסכום עליו הוריתי בהחלטתי הנ"ל. אכן, יש לעיתים בחלוף הזמן כדי להעיד על העדר מסוגלות כלכלית לגייס את סכום ההפקדה. כך, לדוגמא, בבש"פ 3153/00 שלומוב נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 9.5.2000) חלפו שלושים יום מאז מתן ההחלטה לגבי חלופת המעצר ועד אשר בית המשפט הורה על הפחתת הסכום, ובהחלטה שם נאמר כי חלוף הזמן מעיד על כך שאין באפשרות הנאשם להפקיד את הסכום שהושת עליו מלכתחילה.
בנסיבות דנן, בהתחשב בכך שסכום ההפקדה עליו הוריתי אינו גבוה במיוחד, בהתחשב בטיב העבירה (סחר בסמים) ובהתחשב בכך שהחלופה עליה הוריתי אינה אופטימלית מלכתחילה, אני מוצא לדחות את הבקשה.
מובן שעם חלוף הזמן וככל שלא יעלה בידי המשיב 5 לגייס את סכום ההפקדה פתוחה דלתו של בית משפט זה בפניו.
ניתנה היום, ה' בטבת התשע"ג
(18.12.2012), בנוכחות הצדדים.
ש ו פ ט