בש"פ 8789/03 מוסא עומר נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא י' יעקבי-שווילי) לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.בכתב האישום שהוגש על העורר נטען, כי הוא רכש אקדח והחזיקו ללא רישיון ואף נשא אותו, וכן כי עשה שימוש באקדח לשם ירי באזור מגורים. כתב האישום מבוסס על אמרה שמסר העורר בעת שנתפס כשהוא נושא את האקדח. מסתבר, כי העורר, שהינו תושב לוד, רכש את האקדח מאדם כלשהו בעיר שכם. הוא הודה בנשיאת האקדח בהזדמנויות שונות. לטענתו, הוא רכש את האקדח לשם הגנה עצמית בשל חששו מפגיעתם הרעה של עבריינים שונים. יצויין, כי נמצא ביסוס לנתון זה במסמך של המשטרה ממנו עולה, כי העורר הינו טעון הגנה. בנוסף לכך הודה העורר, כי בעת שנטל חלק בחתונה בכפר מסויים, הוא ירה שבעה כדורים מהאקדח.

3.העורר טוען, כי אין מדובר בנשק גנוב או בנשק שנעשה בו שימוש, וכי כל מטרתו ברכישת הנשק ובנשיאתו הייתה לשם הגנה עצמית. אילו אלה היו כל הנתונים ואין בלתם, אפשר שהיה מקום להידרש לחלופת מעצר. אולם מסתבר, כי העורר עשה שימוש באקדח לשם יריות שלעתים מתוארות כיריות שמחה בגדרה של חתונה. כלומר, נעשה באקדח שימוש שלא לשם הגנה עצמית. בנסיבות אלה נראה לי, כי בדין הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום משפטו.

אי לכך, הערר נדחה.