בש"פ 8791/96 חיים מאור נ. עירית ת"א

השופט מ' חשין:

העותר, תושב העיר תל-אביב, הינו נכה קשה ביותר. עותר הוא נגד המדינה ונגד עירית תל-אביב-יפו, ובקשתו היא כי יפטרו אותו מתשלומי ארנונה ומים.

מסתבר כי בשנים עברו פטרה עירית תל-אביב-יפו את העותר מתשלומים מסויימים בגין ארנונה ומים, אך עתה אין היא נכונה להמשיך ולפוטרו כבקשתו. יתר-על-כן: בשל אי-תשלום אגרת המים אף ניתקה העיריה את אספקת המים לביתו של העותר, ועתירה נוספת של העותר היתה כי תחודש אספקת המים לביתו.

מיד בסמוך לאחר הגשת העתירה חודשה אספקת המים לביתו של העותר, ועל-כן נפתרה, לעת הזו, בעיית אספקת המים. ואולם נותרה על-כנה בעיית תשלום הארנונה והתשלום עבור אספקת מים לעתיד לבוא.

העיריה הציעה כי עניינו של העותר יבורר לפני גוף שיימנו עימו מנהל האגף לגביית ארנונה ואגרת מים בעיריה, מנהל האגף לשירותי רווחה בעיריה והיועצת המשפטית לעיריה. השופטת שטרסברג-כהן, אשר טיפלה בעתירה אותה עת, ראתה בעין יפה את הצעת העיריה, אך משנסתבר כי העותר עורם תנאים על הדרך לביצועה של ההצעה, החליטה להעביר את בירור העתירה למושב של שלושה.

שאלנו את העותר, וחזרנו ושאלנו אותו, מהו היסוד המשפטי המזכה אותו בפטור מוחלט מתשלום ארנונה ואגרת מים, ותשובתו היתה אך זו, שהוא נכה ועל-כן מבקש הוא פטור. תשובה זו אינה מקובלת עלינו.

רשות ציבורית אינה רשאית להטיל היטלי חובה על האזרח והתושב - ובהיטלי חובה כוללים אנו כל תשלומי חובה למיניהם, לרבות מיסים, אגרות וכיוצא באלה - אלא בחוק או על-פיו. זה דברו של סעיף 1(א) לחוק-יסוד: משק המדינה וזה שלטון החוק. ראו, למשל, בג"ץ 1640/95 אילנות הקריה (ישראל) בע"מ נ' ראש עירית חולון ואח' , פ"ד מט(5) 585, 588. כך בהטלת תשלומים על האזרח והתושב וכך בפטור הניתן לפלוני מחובת תשלום היטלים המוטלים על כלל הציבור: כשם שאין מטילים תשלומי חובה אלא על-פי חוק - ובמיגבלות הקבועות בחוק - כן אין רשות ציבורית מותרת לפטור את פלוני מתשלום היטל שכלל הציבור חייב בו, אלא על-פי היתר הקבוע בחוק - או על-פי חוק - ובמיגבלותיו של אותו היתר.

עקרון שלטון החוק מזכה רשות ציבורית לגבות מיסים רק על-פי היתר בחוק או על-פיו, ואותו עקרון עצמו מזכה רשות ציבורית לפטור פלוני מתשלום מיסים המוטלים על כלל הציבור. רק על-פי היתר בחוק או על-פיו.

מסתבר כי עירית תל-אביב-יפו מזכה את העותר בהנחות על-פי דין, ולא שמענו מפיו מה הנחות נוספות זכאי הוא להן ולא קיבל.

לא נותר לנו איפוא אלא לדחות את העתירה. ואולם ממליצים אנו לפני העותר כי יתעשת ויקבל את הצעת העיריה להביא את עניינו לפני הפורום שהוצע לו לבירור. אפשר כך יימצא לו מוצא שיתקבל על דעת הכל.

העתירה נדחית.