בש"פ 8793/02 מוסטפה כעאבנה נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' זילברטל) דחה בקשה לעיון חוזר שהוגשה על-ידי העורר על החלטתו בה הורה על החזקת העורר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. על כך הערר שלפניי.

2.נגד העורר ושניים אחרים הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן במועדים שונים. כמויות הסם בהן סחר היו גדולות ביותר, ונעו בין 2.260 ק"ג לבין 34 ק"ג ו-40 ק"ג.

3.שלושת המעורבים נעצרו. אחד מהם, שהוא לטענת העורר העבריין המרכזי, שוחרר בתנאים. לטענת העורר לא שקל בית המשפט במקרה שלו חלופת מעצר, דבר שמחובתו לעשות, והפלה בין אחד המעורבים, ששוחרר, לבינו.

דין הערר להידחות.

4.כתב האישום מגלה פעילות ענפה ונמשכת של המעורבים בסם קנבוס בקנה מידה גדול ביותר. אין מדובר במקרה חד-פעמי של סחר, שגם הוא חמור דיו. משנמצא שקיימות ראיות לכאורה וקמה עילת מעצר – ולמעשה אין מחלוקת שכך הוא – הרי שבעבירה זו, בהיקף כזה בכמות כזו ובתדירות בה נעברו העבירות, יש כדי לחייב במעצר עד תום ההליכים, הן מכוח הדין והן מכוח הפסיקה.

5.אין ממש בטענת ההפליה. השותף האחר, יליד 1923, שוחרר בתנאים לאחר שבית משפט זה הורה לערוך לו בדיקות רפואיות בהיותו במעצר, לאור תלונותיו בדבר מצב בריאותו. לאחר עריכת הבדיקות התברר כי מצב בריאותו חמור ואין להמשיך ולהחזיקו במעצר במצב זה. לפיכך הסכימה התביעה לשחרורו בתנאים. אין ללמוד משחרור זה לעניינו של העורר, שמצבו שונה לחלוטין.

6.בית משפט קמא קבע כי העורר מעורב עד צוואר בכל העסקאות המתוארות בכתב האישום. עוד הוסיף, כי אין המדובר בתושב ישראל, אם כי נתון זה אינו מונע בהכרח אפשרות שחרור בתנאים.

לא אחת נפסק בבית משפט זה כי בעבירות של סחר בסמים אין מקום – ככלל – לשחרור בתנאים. אין מקום לסטות מכלל זה בהעדר נימוקים מיוחדים שאינם קיימים. אין בכוחם של תנאים כלשהם להשיג את תכלית המעצר. לכך מתווספת העובדה כי בעת הזו, כאשר מדובר במי שאינו תושב ישראל ומתגורר בשטחים, קשה הפיקוח עליו – אם בכלל אפשרי – לעניין מילוי תנאי השחרור, וקשה הבטחת התייצבותו למשפט, במיוחד כאשר יש להניח שצפוי לו עונש חמור אם יורשע בעבירות המיוחסות לו.

אשר על כן, הערר נדחה.